אור ברסלב
דבש תמר - א (תורה) חומש בראשית › ויגש

דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים

חומש בראשית · ויגש

מקץ

(מ"ה ז') וישלחני א' לפניכם וגו' עד לפלטה גדולה לכאורה מוקשה הלא ידעו בני אברהם ובני בניהם ואף גם עשו ידע מגזירת כי גר יהיה זרעך אשר מפני כן הלך עשו אל ארץ מפני יעקב אחיו כמו שפרש"י שם ואיך לא עלה על דעתו של יוסף ואחיו הכונה האמיתי של השי"ת אשר לקיים גזירת כי גר יהיה זרעך שלחו א' וישימהו למושל בכל ארץ מצרים שלא ירדו למצרים ח"ו בשלשלאות אך זה אין תמיה כי כן דרכו של אדם בעת הטובה ישכח ימי הרעה ואף שידעו שגזירת השי"ת לא ישיב ריקם האדם מרחיק כי עוד זמן שיקוים הגזרה אחר עבור הרבה עתים וזמנים כי השי"ת קיים לעד והדור הרביעי מדור ראשון שירד למצרים ישיב הנה ובעת טובה היו בטוב ודעתם היה לבא מצרימה לגור שמה בימי הרעב כמו שאמר להם יוסף ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר ונאמר וכלכלתי אותך שם כי עוד חמש שנים רעב וכן חישב יעקב לילך שמה על משך שני הרעב ולראות את יוסף בנו חי רק שהיה מיצר לצאת חוץ לארץ עד אשר אמר לו א' אל תירא מרדה מצרימה ואגב הודיעו כי לגוי גדול אשימך שם ורמז לו שיבין שלא ישיב מהר כי להיות לגוי גדול צריך זמן גדול והבין יעקב כי לגר יהיה זרעך הולך שמה והקב"ה הבטיחו אנכי ארד עמך וגו' ויוסף ישית ידו על עיניך ובימיך לא ישעבדו מצרים בבניך כי יוסף עודו חי ויחשוב יעקב כמו שאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר ה' אם שלום ואמת יהיה בימי ומעתה היה הליכתו בכבדות כמו שנאמר אחריו וישאו בני ישראל את יעקב כי הליכתם היה בשמחה שלמה ולא זכרו בגר יהיה זרעך אבל יעקב נכנס באזניו מאמר השי"ת ומה שרמז לו ולא כתיב וישא יעקב את רגליו כדכתיב בהליכו לחרן ודעת פרעה ומגמתו היה שיבאו ישראל שמה להשתקע כדכתיב מ"ז י"א ויתן להם אחזה בארץ מצרים כאשר צוה פרעה כי פרעה לאשר רצה שישתקעו שם צוה ליוסף שיתן להם אחוזה עולמית וגם בני ישראל כשראו שפרים ורבים מאד הבינו כי הגיע עת שיקוים גר והיה זרעך בדורותם ע"כ כתיב מ"ז כ"ז וישבו ישראל וגו' ויאחזו בה פי' רש"י לשון אחוזה אחר אשר ויפרו וירבו מאד הבינו כי לא ימהרו לשוב עד דור רביעי שנאמר לאברהם ע"כ אחזו בה וע"כ השביע יוסף לאחיו ואמר להם פקד יפקוד והעליתם את עצמותי וימת יוסף ואחיו והתחיל השיעבוד:

שם י"ז ויאמר אל יוסף אמר אל אחיך (משמך) זאת עשו טענו את בעירכם פירות מטוב ארץ מצרים ובר ולחם ומזון ואינך צריך לזה ציוה שלי כי אתה המשביר ובידך ליתן תבואה ופירות לכל אשר תחפוץ וכמו שנתן להם יוסף עד הנה תבואה בלא מחיר מדעתיה דנפשיה אבל לא כן עגלות וגם שלא יחוסו על כליהם שיתן להם אחרים תחתיהם לא היה יכול יוסף ליתן להם ולהבטיחם בלתי שאלת פי פרעה ואף אם יתן להם יוסף על פי פרעה ולא יגיד להם שעושה זאת ברשיון מפרעה לא ירצו לקבל כי יחושו אולי לא יסכים פרעה ויבא על ידי זה ח"ו קצת בזיון ליוסף מפרעה ע"כ לענין עגלות אמר ליוסף שיאמר לאחיו ואתה צויתה וגו' ועינכם אל תחוס וגו' ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה. פי' כיון שאמר להם שהוא על פי פרעה עשו כן וקבלו:

שם כ"ב לכלם נתן לאיש חליפות שמלות. אפשר לומר שנתן להם שמלות כפי מנהג אנשי מצרים שיהיה נכון בידם בשובם מצרימה טרם יבאו העיר יחליפו מלבושי ארץ כנען על מלבושי ארץ מצרים להסיר חרפה מעל אחיו שלא יהיו קורין אותם גולים וכמו שפרש"י על והעם העביר לקמן ומה שנתן לבנימין חמש ע' מגילה ט"ז: שם כ"ג ולאביו שלח כזאת. כמו שהיו יכולין לקבל על עשרה חמורים ועשר אתונות שלהם שהביאו מביתם כל אחד מאחיו חמור ואתון והן המה בעירכם שאמר טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען ושפיר כתיב לקמן כ"ז וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא כתיב חמורים ואתונות כי שלו היו ולא שלחם יוסף:

(מ"ז א') והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו לפי פרש"י ועוד אומר לו והאנשים רעי צאן וגו' שגם זה אמר לפרעה אינו שייך היו והיה לו לומר כי אנשי מקנה הם ואפשר לפרש היו מקדמת דנא כמו שאמר לאחיו ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו ויהיה האי היו שאמר יוסף לפרעה כמו כן כך פירושו והקרא מקצר כאן:

תוכן העניינים

דבש תמר - א (תורה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה