דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש במדבר · קרח
(ט"ז ב') ברש"י והוא מנה נשיא את בן אחיו. נ"ב של עמרם:
שם ה' תחלה אומר דרך כלל בוקר ויודע ה' את אשר לו ואח"כ פרט את הקדוש והקריב אליו לכהונה ואת שר יבחר בו יקריב אליו היינו לעבודת לויה וכן ת"י וית דקדיש ויקריב לפולחניה והיינו כהונה גם ת"א מפרש כן תחלה כלל ויהודע ה' ית דכשר ליה ואח"כ פרט וית דקדיש ויקרב לקדמוהי לכהונה וית די יתרעי ביה יקריב לשמושיה היינו לויה וכן בסמוך (ז') קורא לכהן קדוש באמרו אשר יבחר ה' הוא הקדוש וכן לקמן (ט) נראה בעליל מה שכתיב כאן ואת אשר יבחר בו יקריב אליו היינו ללויה כי שם באמרו שמעו נא בני לוי אמר להם כ"כ בזה"ל להקריב אתכם אליו:
שם י"ב ת"א לדתן ולאבירם בני אליאב מ"ק ט"ז כן צ"ל:
שם ח' ברש"י עד שלא ישתתף שאר השבט כצ"ל:
שם י"ג המעט כי העליתנו כי תשתרר עלינו גם השתרר ושם י"ד הביאתנו ותתן לנו תנקר כולם בלשון נוכח אף שהם בדברם להשליח שבא לקרא אותם ודאי בלשון נסתר אמרו בדברם אליו על דבר משה אבל השליח בהעתיקו דבריהם למשה אשר היה לנוכח עיניהם העתיקו בלשון נוכח וכן דרשו חז"ל מהאי לשנא דכתיב בלשון נוכח אשר הם דברי השליח למשה ודרשו מזה (מ"ק ט"ז ע"א) דאי אתפקר בשליחא דבי דינא ואתי ואמר לא מתחזי כלשנא בישא דכתיב העיני האנשים ההם תנקר וכן מפרש רש"י שם אי לאו דשליח אמר ליה למשה לא הוה ידע:
שם י"ט ויקהל עליהם קרח את כל העדה וירא כבוד ה' אל כל העדה נ"ב אל כל העדה אשר קיבצם קרח עתה ואם כי הלכו עם קרח כרצונו להיות עמו באותו מעמד אבל בכל זאת לא כמחשבות קרח ועדתו היה מחשבותם כי כולם ידעו וראו את כבוד השי"ת כי מלא כל הארץ כבודו ועמדו בצער גדול ובלב נשבר ולבם דופק וחושבים מי יודע עד כמה יגדל העונש של קרח ועדתו וכן היה ובעיניהם ראו גודל הפרעון ועונש שבא על קרח ועדתו וכן פרש"י לקמן בסמוך אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא שאין מחשבות כל העדה כמחשבות קרח ועדתו אמר הקב"ה יפה אמרת אני יודע ומודיע ומדויק בקרא ויקהל קרח את כל העדה לבד אשר היה עמו עדתו אשר בשם עדת קרח יקראו וירא כבוד ה' אל כל העדה ולא לקרח ועדתו ולקמן י"ז ו' כתיב וירא כבוד ה' ולא להם גם שינוי הטעמים מורים אשר אין פירושם שוה:
שם כ"א הבדלו ואכלה אותם. נ"ב כי לא היה להם לעשות רצון קרח ולא היה להם להקהל כלל:
שם כ"ה ויקם משה פרש"י כסבור שישאו לו פנים ולא נשאו כצ"ל:
שם ל"ג ויאבדו מתוך הקהל. פי' מאמצע הקהל כמו שנאמר הלאה וכל ישראל אשר סביבותיהם וגו':
(י"ז ב') כי קדשו את המחתות מי החטאים האלה בנפשותם במה כי הקריבום לפני ה' ויקדשו:
שם כ"א ויתנו אליו כל נשיאיהם וגו' ומטה אהרן בתוך מטותם. נ"ב הקדימו הנשיאים אשר הם יתנו גם מטה אהרן למען לא יברור אהרן לעצמו מקל דשן ורענן אשר ימהר לפרוח ובחרו המה עבור אהרן מקל יבש מעל האשפה ועשו עוד יתר שהניחו מטה אהרן בתוך ולא ישלוט בו האויר ולא יפרח מהר:
שם בין פסוק י"ט לפסוק כ' הוא חצי הספר בפסוקים:
שם כ"ג ויהי ממחרת וגו' והנה פרח אבל עדיין לא יכול לצוץ ולגמול שקדים כי היה מטה אהרן באמצע בתוך המטות והמטות מסבבים אותו צפופים ויצא פרח הפרח דחק את עצמו ויצא הפרח מבין המטות לחוץ מן המצר למרחב ושם ויצץ ציץ ויגמול שקדים:
(י"ח ל') ברש"י אשר ירימו לה' תרומה יכול יהא כולו אסור נ"ב פי' באכילה ללוים אלא ימכרו אותם לכהנים בדמי תרומה: