דבש תמר - א (תורה)· רבי דוד טיטלבוים
חומש במדבר · נשא
(ד' ל"ב) רש"י ד"ה ויתדותם ומיתריהם פרש"י של עמודים שהרי מיתרי הקלעים במשא בני גרשון היו כצ"ל ואיזה מעתיק או מדפיס אגב שיטפיה הוסיף יתידות ואחריו הלכו כל המדפיסים ושבשו הספרים ולא הרגישו אשר לא דובים ולא יער לא נזכר כלל יתידות במשא בני גרשון לא כאן בפסוק כ"ו ולא בקפיטל ג' פסוק כ"ו אלא במשא בני מררי כאן ושם פסוק ל"ז ולע"ד כל היתידות הן יתדות הקלעים הן יתדות היריעות היו במשא בני מררי כי כל דבר הקשה בא להם והיתדות נחושת היו וזאת עבודת בני מררי עץ ונחושת ולבני גרשון הרכות ועמודי החצר וגו' ויתדותם ומיתריהם דכתיב כאן המה ווי העמודים וחשוקיהם כסף שאחר שהיו תולין קלעי החצר היו קושרין וחובשים הקונדסין לאונקליות בהני חשוקיהם שקורא כאן מיתריהם ולא מסירים אותן המיתרים או החשוקים מעל ווים רק נשארו קשורים בווים ובשעת חנייתן כשהיו תולין הקלעים על הווין היו קושרין בשני קצות המיתרים את הקונדסין לאונקליות ובנסעם התירו אותן הקצוות מעל הקונדסין והסירו הקלעים והמיתרים נשארו קשורים ותלוין על האונקליות המה הווים ע"כ אחר שנשארו המיתרים על הווין מובן שהיו במשא בני מררי ככתוב כאן ומיתרים של קלעי החצר ויריעות המשכן אשר למטה בשפתם התחתון אשר לארץ שהיו קושרין בהם להיתדות בשעת מסעם היו מסירין או נשארו קשורין ביריעות אותן המיתרים ובין כה ובין כה מדברים הרכות הנה והיו במשא בני גרשון. ואשר יתדותם המה ווי העמודים מפורש ברש"י כאן ואשר מיתריהם המה החשוקים ליכא סתירה מרש"י ז"ל אף גם שברש"י שמות כי י' לא משמע אבל כיון שכתב שם רש"י ז"ל על וחשוקיהם שאינו יודע באיזו מקום מן העמודים היו הרשה לנו שמקומם על הווים וע' שמות פ' תרומה כ"ז י' שם כתבתי כ"כ כל אלה ולא למותר אם תעיין גם שם טובים השנים:
שם מ"ט על פי ה' פקד אותם ביד משה המקרא מסורס ופירושו על פי ה' ביד משה פקד אותם כמו לעיל פסוק מ"ה גם פסוק לעיל ל"ז:
שם ופקדיו פי' לצוות איש איש על עבודתו ועל משאו היה כמו כן כפי אשר צוה ה' את משה וכמו שפרש"י לעיל פסוק ט"ז ד"ה פקדת כל המשכן:
(ה' י"ג) בת"א והיא לא נתפשה (יבמות נ"ו כתובות נא:) כצ"ל:
שם י"ז בעה"ט ומן העפר וכו' עפר למקום שהולכת וסמך והעמיד הכהן את האשה לפני ה' שהיא עתידה ליתן דין וחשבון כצ"ל:
שם י"ט רש"י אם לא שכב הנקי הא אם שכב חנקי (סוטה י"ח) א"ר זירא א"ר ב' שבועות האמורות בסוטה למה וכו' מתקיף לה רבא תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתובין וכו' משמע שהאי והשביע שבפסוק זה הוא שבועה אחת והאי והשביע שבפסוק כ"א שבועה אחריתא ולפי זה חסר מן הספר סיום השבועה הראשונה שנאמר ואת כי שטית וגו' מבלעדי ואינו מסיים מה מעלה לה ע"כ דרשו חז"ל להאי הנקי בתרי אפי הנקי קאי על שלמעלה ואם לא שטית וגו' הנקי חנקי קאי למטה חנקי ואת כי שטית נמצא גם השבועה שלמה בשני האופנים:
שם כ"ג בת"א ומחה עירובין י"ג. מי המרים סוטה כ' כצ"ל:
שם כ"ד רש"י ד"ה והשקה את האשה אין זה סדר המעשה נ"ב ע' מזרחי:
(ו' ג') מיין ושכר יזיר וגו' וכל משרת ענבים לא ישתה. ולכאורה פליאה כיון שאפילו מים ששרה בהן ענבים לא פשיטא אשר ענבים לחים לא יאכל ולמה כתביה קרא ואפשר לומר שכיון שהזיר מן היין ה"א דוקא יין דבר שתיה אבל מידי דבר אכילה לא אסור קמ"ל והשתא שפיר שחושב בדרך לא זו אף זו כל הסדר ראשית מיין ושכר יזיר ולא זו אף זו אפילו חומץ מהם לא ישתה ולא זו שגופם יין אלא אפילו מים ששרה בהם ענבים לא ישתה אותו מים ולא זו שסתם כונתו היה כן בדרך שתיה שאסור אלא אפילו בדרך אכילה אסור ולא זו ענבים לחים אלא אפילו יבשים לא יאכל ואפילו חרצנים וזג לא יאכל שם ו' י"ב והזיר גו' והביא גו' לכ"ע מביא האשם תחלה ואח"כ מונה נזירות טהרה אלא לעיכובי פליגי דרבנן סברי דלא מעכבי ולפיכך כתיב והזיר והביא אע"פ שלא הביא הזיר ור' ישמעאל סבר דמעכב והזיר והביא אימת הזיר בזמן שהביא (נזיר י"ט) שם ת"א והזיר לה' נזיר י"ח כצ"ל:
ש"ח אות ל' פי' לא כמלת קדש יהיה דלעיל שהוא תואר לשער שלו כצ"ל:
שם כ"ג כה תברכו את ב"י אמור להם מדייק הקרא אמור להם אשר היה די שיאמר אמור כ"כ נדע שלבני ישראל כונתו כי עתה הזכיר שמם אבל למיחש כיון שישמעו הכהנים שהקב"ה בעצמו ובכבודו הגדול רם ונשא מצוה אותנו לברך מה יקרה היא הברכה ונכלל גם אותנו בברכותינו ויאמרו יברכנו ה' וישמרנו פניו אלינו ויחנינו אלינו וישם לנו באר היטב אמור להם שיסוב האמירה להם יברכך וישמרך אליך ויחנך אליך לך ועבור עצמם אל ידאגו ואני אברכם כד"א שברש"י:
(ז' א') ברש"י שם היום כלו הקמותיו ר"ח ניסן היה נ"ב פי' ביום שכלו הקמותיו היה ר"ח ניסן בשני נשרפה הפרה פי' בשני של ימי המלואים בשלישי הזו הזיה ראשונה ובשביעי גלחו כמו כן הכל לימי המלואים וביום השמיני שכלו הקמותיו והוא ר"ח ניסן כבר היו טהורים להקריב קרבנם:
שם ח' בשני הכתובים אשר כאחד כפי עבודתם וברש"י רק ד"ה אחד כפי עבודתם וציינו המדפיסים אות ח' על הד"ה ולא ידעתי מה דחקם הלא טוב ויפה הדבר שדברי רש"י ז"ל קאי על פסוק הקודם ז' אשר ג"כ כפי עבודתם כי למה ידלג רש"י ז"ל על כפי עבודתם הראשון ועוד הלא השני הוא בבני מררי והיה לו לרש"י לומר שהיה משא בני מררי כבדים משל בני גרשון ע"כ שיבוש הוא וצריכין לציין ז' על הד"ה זה וקאי על בני גרשון שנתנו להם שתי עגלות ושפיר מפרש רש"י שהיה משא בני גרשון קל משל מררי ולפיכך נתנו להם רק שתים ולבני מררי ארבע עגלות:
שם כ' ברש"י עשרה כנגד עשרת הדברות כצ"ל:
שם מלאה קטרת גימטריא של קטרת תרי"ג כנגד תרי"ג מצות כצ"ל:
שם פ"ט ברש"י וידבר אליו אינו מלשון הקרא כאן אלא בויקרא א' א' ומביא אותו רש"י לפרש מה בין מדבר אליו ובין וידבר אליו ואומר וידבר הוא למעט את אהרן מן הדברות ונ"ב אבל לא מן האמירות כי לשון דבר מעלה יתירה אשר משה זכה לזה ע' מ"ש ויקרא י"ג א' על הת"א בזה: