דבש תמר - א (שס)· רבי דוד טיטלבוים
גמרא והחונים · מסכת תמיד
פרק שני
דף כט רש"י ד"ה האברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב כו' ובמסכת יומא (נ"ב דף מ"ה שולי עמוד א' על ריש ע"ב) אמרינן מנין לאברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב שסדרן על גבי מזבח כדי שלא כו' כצ"ל ונ"ב כדאיתא שם:
דף לא רש"י ד"ה היה מפשיט ויורד עד שהגיע לחזה שהרי כו' נ"ב ע' הגר"א אשר על גליון המשניות ד"ה הגיע לחזה ותבין כוונת המפרש אם כי הלשון משונה:
ד"ה בא לו לדופן שמאלי והניח כו' מלמטה אצל החזה והניחן במקומן נ"ב האי והניחן קאי על שני הצלעות אשר אצל העוקץ כי הצלעות אשר אצל החזה כבר חתך עם הגרה:
דף לב עשרה דברים שאל אלכסנדר מוקדון כו' הוא אלכסנדר מוקדון מלך יון הנקראים עתה גרעקין ואז היה תחת ידו רומי והמדינה אשר עתה יקרא איטליא ובזמן בית שני היה מושל על ארצנו ואחינו ב"י והיה מחזיק ברומי מחכמינו ז"ל והן המה חכמי הנגב יקראו בעודם יושבים ברומי כי ידוע אשר מדינת איטליא הוא בצפון ים התיכון וארצנו ארץ הקדושה בצד דרום מים התיכון ע"כ יקראו חכמינו באיטליא חכמי הנגב כי מדרום באו שמה, וגם אפריקי היא בדרומי של ים התיכון וסמוך לא"י וידוע כי מלך נגב ומלך צפוני תמיד היו מתגרים זה בזה ומלחמות רבות וגדולות היו ביניהם כל הימים ויתחכם אלכסנדר מוקדון לבא על מלך הצפוני אשר במצרים המדינה בארץ אפריקא בדרך חדש לא באניות דרך ים התיכון כמורגל אשר לא ידע מלך הנגב לשמור א"ע ממנו ויכהו ויקח את ארצו ע"כ רצה לילך דרך היבשה ורצה לשאול עצה מחכמי הנגב אשר המה שכנים לאפריקי איזה דרך יכול לבוא שמה ולא לגלות להם תוכן שאלתו והקדים לכנוס עמהם בשאלות זרות למען לא יבינו על מה ולמה שואל ואם ישאל מהם באיזה דרך יבוא אפריקה הלא יהיה בעיניהם כמתעתע האם אינו יודע דרך הישר והקרוב הוא דרך ים התיכון אשר בכל יום ויום הולכים ושבים יורדי הים באניות ע"כ סיום שאלותיו הזרות בשאלה בימא יאי למידר או ביבשתא ואמרו לי' ביבשתא ואחר כך אחר כל השאלות שאל מהם בעינא דאזיל למדינת אפריקי והבינו ששאלתו ביבשתא אחר אשר כבר אמרו לו אשר ביבשתא יאי למידר אמרי לי' אייתי חמרי לובאי אף על גב שלוב הוא במצרים אך זאת יכול להשיג על ידי סותרים ההולכים שמה באניות וכו' עד גמר האגדה. סליקא לה תמיד: