פרק ב · אות לז
לז וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ (דברים ו, ה), מַהוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, בְּכָל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ שֶׁבָּרָא בְּךָ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם מַעֲלֶה חַיָּב לְקַלֵּס אֶת יוֹצְרוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קנ, ו): כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. אָמַר רַבִּי סִימוֹן, חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לַנֶּפֶשׁ, וְאֵלּוּ הֵן: רוּחַ, נֶפֶשׁ, נְשָׁמָה, חַיָּה, יְחִידָה. רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַלֵּא אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹבֵל אֶת עוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ סוֹבֶלֶת אֶת הַגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ יְחִידָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שֵׁנָה וְהַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ יְשֵׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר בְּעוֹלָמוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ טְהוֹרָה בַּגּוּף, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְהַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית, תָּבֹא הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא רוֹאָה וְאֵינָהּ נִרְאֵית וּתְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה. אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַנֶּפֶשׁ הַזּוֹ שֶׁמְקַלֶּסֶת אוֹתְךָ עַד מָתַי הִיא נְתוּנָה בֶּעָפָר (תהלים מד, כו): כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֵּיכֶם יַגִּיעַ הַקֵּץ וְנַפְשׁוֹתֵיכֶם שְׂמֵחוֹת, לְפִיכָךְ יְשַׁעְיָה מְנַחֵם אוֹתָן וְאוֹמֵר (ישעיה סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל כַּלָּה, וְאֵלּוּ הֵן (שיר השירים ד, ח): אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, (שיר השירים ה, א): בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, ט): לִבַּבְתִּנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירם ד, י): מַה יָּפוּ דֹּדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה, (שיר השירים ד, יא): נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, (ישעיה סב, ה): כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה, (ירמיה לג, יא): קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, (ישעיה מט, יח): כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה, (ישעיה סא, י): וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ, וּכְנֶגְדָּן יִשְׂרָאֵל מְעַטְּרִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין, וְאֵלּוּ הֵן (איוב כט, יד): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי וַיִּלְבָּשֵׁנִי, הֲרֵי שְׁנַיִם, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן, (ישעיה נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבּשֶׁת, הֲרֵי חֲמִשָּׁה, (דניאל ז, ט): לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר, (ישעיה סג, ב): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, (תהלים צג, א): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, (תהלים קד, א): הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, הֲרֵי עֲשָׂרָה. דָּבָר אַחֵר, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה', לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ וּבְנָה וַחֲתָנָהּ לִמְדִינַת הַיָּם כו', כְּדִכְתִיב בִּפְסִיקְתָּא עַד שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ.