דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון
פרק יג · הלכה יא
אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה. לפענ"ד היה נראה דדוקא כשהיא ארוסה הוא דהמחותנים מותרין להעיד דלא נתקרבו עדיין אבל כשהיא נשואה ומכל שכן שכבר הולידו בנים שבודאי הם קרובים שהרי יש לשניהם בני בנים ופשיטא דהוי קורבה וכן יש לדייק מדנקיט אבי חתן ואבי כלה והרי גדולה מזו ס"ל לרבה בר בר חנא דמעיד אדם לאשתו ארוסה ואף לדידן דלא קיי"ל כן מ"מ לקרובי ארוסתו מותר כמ"ש רבינו לקמן בהלכה י"ד ואף דשם אין מקבלין לכתחלה עדות ארוס היינו דוקא לגבי ארוסה עצמו אבל לא למחותנים אבל כל שהם נשואים לא יעידו ועיין מהרי"ק שורש ק"ה שבנה על זה בנין מדנקט ותנא תונא כלה משמע דוקא כשהיא נשואה וא"כ מכל שכן כאן דהוה ליה למנקט אבי הבעל ואבי האשה ועל כרחך דחתן וכלה דוקא. אמנם מדלא מצינו לאחד מהפוסקים שיחדש כן נראה לפענ"ד כיון דרצה להכשיר באבא דאבא וניהו דלא קיי"ל כוותיה היינו לגבי בן הבן דאב עם הבן נחשב ראשון בראשון והוי ראשון בשני אבל המחותנים כמו זר נחשבו וגרע מקרובי אישות.
וזה לפענ"ד מה שהמליצו ולא דמי אלא כעוכלא לדנא ופירש"י כמגופה שאינה דומה לחבית וערוך גורס כעובלא לדנא ופירש כסוי החבית שאין בהם דיבוק אלא הנחה בלבד ולא נודע הכוונה ונראה דכל הקורבות אף קורבת אם או אישות שאחרי כן נעשו דיבוק עצמו אבל המחותנים אין להם דיבוק רק כמו שמניחין המגופה בחבית דכמו כן יוכל להניח בחבית אחרת והוא הדין כאן מחותנים אין להם שייכות זה לזה כן נראה לפענ"ד אשרי ההוגה בם ומדקדק בדבריהם. והנה בשנת תרח"י טו"ב אדר אירע שאחד מעידי גט היה מחותן עם אבי המגרש ופסלתי הגט דאף דאבי החתן והכלה כשרים היינו משום שהם זרים אבל מחותן עם בנו וכלתו הוא ראשון בראשון והאח ואחות הם ראשון בראשון ופסולים כן נראה לפענ"ד ועיין בסדר גיטין פוסל גם אבי חתן ואבי כלה עיי"ש: