דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון
פרק יג · הלכה ז
כל שתי נשים וכו'. הכ"מ טרח למצוא טעם מהיכן יצא לו זה דתרי בעל כאשתו לא אמרינן גם תמה על הגהות מיימוני שכתב וכן פירש ר"י והרי רבינו לא פי' כן שהרי כתב שאין אדם מעיד לחתן אחי אשתו ולפענ"ד נראה שרבינו ס"ל כמו שהבין הרמ"א בדברי המרדכי וכמ"ש לעיל דתרי בעל כאשתו כיון שנתרחק כ"כ הו"ל כשלישי בראשון וכדאמרו בש"ס דף כ"ח חתן בנו כיון דמעלמא אתא כדור אחר דמי וניהו דרב ס"ל שם דלא יומתו אבות על בנים ובנים וכו' לרבות דור אחר היינו בחד בעל כאשתו אבל בתרי בעל כאשתו כיון דאתפלג כל כך הו"ל כדור אחר והוי כשלישי בראשון לכך כשר אלא שעדיין תמוה הא לחתן אחות אשתו ג"כ הו"ל תרי בעל כאשתו ולמה פסל רבינו. אמנם נראה דהנה כבר כתבתי למעלה דיש לומר דשלישי בראשון הוא דכשר דהו"ל מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה פסול ולפ"ז יש לומר דאף דתרי בעל כאשתו הו"ל כשלישי בראשון מ"מ כיון דאינו ממש שלישי בראשון א"כ אף שמדברי רבינו נראה דאף שלישי בראשון כשר מ"מ זה דוקא בשלישי ממש אבל כאן שאינו שלישי עכ"פ הוא לא יעיד לחתן אחות אשתו דאף דנחשב כראשון בשלישי אבל אינו שלישי כלל ולכך מלמעלה למטה פסול אבל בשני בשני בתרי בעל דהקורבה שוה ואין כאן מלמעלה למטה וכה"ג שרי ומה שמעיד לבן גיסו מאשה אחרת הוא משום דאתפלג כל כך וכאן אפילו מלמעלה למטה דהא הבן אינו קרוב כלל אף לאשתו ולא לאחותה וזה נכון מאד: