דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון
פרק יג · הלכה ו
כל אשה שאתה פסול לה וכו'. כן אמרו בסנהדרין דף כ"ח מהו שיעיד אדם באשת חורגו בסורא אמרו בעל כאשתו בפומבדיתא אמרו אשה כבעלה אמר רב הונא אמר רב מנין לאשה כבעלה דכתיב ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא והלא אשת דודו היא מכלל דאשה כבעלה והמרדכי הובא ביתה יוסף סי' ל"ג וכתב בשם ריב"ם דהקרוב להבעל פסול לאשה אבל הפסול לאשה כשר לבעל וטעמו משום דבכל מקום אמרינן מה שקנתה אשה קנה בעלה אבל מה שקנה הבעל לא קנתה האשה ועוד דנפיק מקרא דאשה כבעלה אבל לא מפיק דבעל כאשה ודבריו נפלאו לפענ"ד דמלבד דאוקמי ענין קנין לעדות ולא קיי"ל כמשנה ראשונה דכל הראוי ליורשו אף גם דניהו דמה שקנה הבעל לא קנה האשה מ"מ רווח ביתא איכא ועי' בסי' ל"ז סעיף ט' לענין גזברין וקרובים והש"ך כתב דלענין נגיעת עדות לא בעינן נגיעה של ממון ואף לאחרונים שחלקו בזה דוקא בליכא הנאת ממון אבל באיכא הנאת ממון פסול גם מ"ש דנפיק מקרא דאשה כבעלה אבל לא מפיק דבעל כאשה לא נודע מנלן לחלק בזה.
ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק אהע"ז סי' ע"ו האריך בזה ודייק דהמרדכי ס"ל דאינו רק מדרבנן. ולפענ"ד דעיקר דיוק המרדכי הוא ממ"ש ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב הרי דהקפידה תורה בשביל כבוד אחי אביו ולא בשבילה ומה שסיים דודתך היא משום דאשה כבעלה ומזה יצא להמרדכי דלהיפך לא דאל"כ היה לו לומר ערות דודתך לא תגלה ועי' ברש"י ירמיה ל"ב י"ב לעיני חנמאל דודי שכתב שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד ועיין בעמוס ו' פסוק י' ונשאו דודו ומסרפו וגו' ופירש הרד"ק דודו אחי אביו ומסרפו הוא אחי אמו מזה מבואר דאחי האם לא מקרי דודו מן התורה ועיין ברמ"א סי' ל"ג סעיף ג' שהעתיק דברי המרדכי לענין שלישי בראשון ובמרדכי קאי לענין תרי בעל כאשתו עיי"ש בנוב"י. ולפענ"ד כיון דתרי בעל כאשתו לא אמרינן הו"ל כבוד אחר וכמו דאמרו בש"ס לענין חתנו ולכך במה שקנתה אשה קנה בעלה הו"ל שלישי בראשון דפסול לר"ת אבל להיפך לא ובזה מיושבין דברי הרמ"א משום דהוי כדור אחר: