דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון
פרק ט · הלכה ד
ועבדים פסולין לעדות מן התורה. נסתפק תלמידי שאר בשרי מו"ה אברהם נ"י אם עבדים הם בגדר עדות לענין נמצא אחד מהם קרוב או פסול דהרי בב"ק דף פ"ח ע"א נלמוד עבדים מגזלן וקטן ואשה והרי גזלן וקטן הם בגדר עדות ועבד עכ"פ לא גרע מגזלן ולענין זה לא גמרינן לה לה מאשה כמ"ש התוס' שם או דלמא כיון דגמרינן מאשה ג"כ ואשה אינה בגדר עדות והשבתי דאף אם נימא כמ"ש התוס' בהחובל שם ד"ה והא דלא מסתבר לגרעו מאשה לענין עדות דמן הדין כשר לעדות דכתיב ועמדו שני האנשים א"כ עכ"פ בגדר עדות הוא ותבטל מ"מ עדיין יש להסתפק לדעת רבינו דכתב דהטעם דעבד פסול משום דאינו בן ברית והוא כגוי וגוי אינו בגדר עדות כלל. ולכאורה יש להביא ראיה ע"פ מה שהקשיתי זה רבות בשנים בהא דאמרו במשנה ראש השנה דף כ"ב מעשה בטוביה הרופא שראה את החדש בירושלים הוא ובנו ועבדו וכשבאו לפני בי"ד פסלו את עבדו וקבלו אותו ואת בנו, והקשיתי הא הוה נמצא אחד מהם קרוב או פסול ולכאורה מזה ראיה דעבד אינו בגדר עדות כלל ותתקיים עדות בשאר, אמנם זה אינו דהרי שם בעבד משוחרר מיירי וניהו דפסול מ"מ בגדר עדות מיהא הוי ומה גם דאכתי יקשה דהבי"ד קבלו אותו ואת בנו ופסלו את עבדו ואכתי תקשי הלא נמצא אחד מהם קרוב או פסול בטלה העדות. ובתשובה כתבתי בזה ע"פ מ"ש הרמב"ם בקדוש החדש פ"ב ה"ב שאפי' נמצאו זוממין הרי זה מקודש ואין מדקדקין בעדות החדש והמפרש והלח"מ לא הערו את מקורו ואני ציינתי בגליון הרמב"ם שכן מבואר בירושלמי פ"ג דראש השנה הלכה א' כלשון רבינו א"כ עכ"פ בודאי לא שייך בזה נמצא אחד מהם קא"פ ותלמידי מוהר"א נ"י המתיק הדברים ע"פ מ"ש בר"ה דף כ"ה ע"ב ד"ה ואמאי דגבי עדות החדש לא כתיב עדות רק כזה ראה וקדש עיי"ש וא"כ פשיטא כל שראוהו כשרים מקויים ביה כזה ראה וקדש ולא אכפת לן בראיית הפסולין ועי' בשטמ"ק כתובות דף כ"א ע"ב: