אור ברסלב

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות· רבי יוסף שאול נתנזון

פרק ג · הלכה ו

הלכה ה

אבל אנוסין היינו וכו' הרי אלו נאמנים. שאל תלמידי ש"ב מוהר"א נ"י למה לא חילק רבינו בין אנוסין היינו מחמת נפשות לאנוסין היינו מחמת ממון כדאמר רמי בר חמא ואפילו במגו אינם נאמנים ובחפזינו לא ראינו מי שעמד בזה. והנראה בזה דהנה התוס' הקשו לרבא דס"ל פלגינן דיבורא א"כ ה"נ נימא דאנוסין היו מחמת נפשות ולא מחמת ממון. והנראה בפשיטות דהנה בפלגינן דיבורא יש שני סברות או דפלגינן דיבורא ממש שרבע אבל לא אותו אלא אחר או דבאמת מהמנינן ליה שרבע אותו רק דלגבי עצמו אינו נאמן לפסול את עצמו עד שיהיו שני עדים ולכך אף שבאמת רבע אותו לא נעשה רשע עדיין ואינו נאמן על עצמו ולכך יוכל לחייב את האחר דאינו נעשה רשע עד שיהיה שני עדים המעידין עליו ולפ"ז כאן לא שייך ענין פלגינן דיבורא דאם נאמין להם שהיו אנוסין מחמת ממון הרי נפסל השטר ואם לא נאמין להם הרי לא היו אנוסין כלל וזה ברור. איברא דלפ"ז יקשה למה לא אמר רמב"ח לחלק בין אנוסים היינו סתם לאנוסים היינו מחמת ממון דבאנוסים היינו סתם שייך פלגינן דיבורא ועדיף מפלגינן דיבורא דיכול לפרש דאנוסים היו מחמת נפשות ואף אם נימא דאונס מחמת נפשות לא שכיח מ"מ פלגינן דיבורא שייך דעכ"פ יוכל לפרש דבריו דהכוונה מחמת נפשות וצ"ל דרמב"ח ס"ל כרב יוסף דלא ס"ל פלגינן דיבורא וא"כ מחמת נפשות לא שכיח ומסתמא כוון למחמת ממון ולא שייך פלגינן דיבורא ורבא כיון דגוף דינו של רמב"ח אמת אף לדידיה לכך לא חלק עליו ולפ"ז שפיר העתיק הרמב"ם הדין דאנוסים היינו ולא חילק דבמחמת ממון אינם נאמנים דבאמת בסתם אנוסים היינו אף דאנוסים היו מחמת ממון נאמן דשייך פלגינן דיבורא ולכך כתב רבינו לשון המשנה כצורתה ודו"ק.
והנה התוס' תירצו כיון דקיום שטרות דרבנן לא פלגינן דיבורא כדי לפסול השטר ולכאורה קשה לשיטת הרמב"ם דעדות שבשטר אינו אלא מדרבנן א"כ בודאי ראוי להיות פלגינן דיבורא שיפסל השטר דהא מן התורה לא הוי הגדת עדות כלל. אמנם נראה דהנה צ"ב הא דפריך הא אמר ריש לקיש עדים החתומים וכו' ומה קושיא הא באמת קשה לשיטת הרמב"ם איך שייך כמי שנחקרה הא מן התורה לא הוי שטר כלל וצ"ל כמ"ש המהרי"ט בראשונות סי' י"ז דלענין מזויף הוא דהוי כמי שנחקרה וא"כ לענין אינו חוזר ומגיד מהראוי להיות נאמנים וצ"ל דרבא היה ס"ל דר"ל אמר דאף מדאורייתא הוי כמי שנחקרה וכשיטת כל הפוסקים החולקים על הרמב"ם ואתי שפיר דברי התוס' דקיום שטרות דרבנן ולכן לא פלגינן דיבורא. ובזה אתי שפיר דברי הרמב"ם לשיטתו שייך פלגינן דיבורא אף באנוסים היינו מחמת ממון. ובזה אתי שפיר הא דמסיק דרמי בר חמא ארישא אתמר ובמחמת ממון אין נאמנים אפילו במיגו והקשו למה נד רמב"ח מהך דינא דמחמת ממון וקושית רבא לא היה רק באנוסים היינו מחמת נפשות אבל במחמת ממון באין כתב ידם יוצא ממקום אחר יכול לסבור כמקודם ולפי הנ"ל אתי שפיר דלהס"ד דלא ידע מדר"ל אז באין כתב ידם יוצא ממקום אחר נאמנים משום פלגינן דיבורא אמנם אחר דידע דר"ל דהוי כמי שנחקרה שוב לא פלגינן דיבורא ומיהו זה אינו דא"כ גם בכתב ידו יוצא ממקום אחר יהיה נאמן וגם כיון דמדרבנן הוי כנחקרה שפיר אינו חוזר ומגיד שוב ראינו בשטה מקובצת שהביא בשם הריטב"א דכל שאמרו סתם אנוסים היינו והלכו להם ולא פירשו מסתברא דאית לן לפרושי מחמת נפשות ולא מחמת ממון דסתם ישראל בחזקת כשרות הן וא"כ דברי הרמב"ם נכונים.
אמנם גוף דברי הריטב"א תמוהים דהרי באמת איכא חזקת שטר שכבר נחקרה עדותן בבי"ד ואין לומר דיש לזה חזקת ממון בהדי חזקה דכשרות דזה אינו דשטר לא מקרי מוציא מחזקת ממון כמ"ש המהרי"ט באהע"ז סי' ט' ואף דאוקי חזקה להדי חזקה וכמאן דליתא דזה אינו דהא חזקת כשרות מרע להשטר לגמרי וחזקת שטר לא מרע לכשרותם דנימא דבאמת לא היו אנוסים כלל והם ג"כ כשרים ואף שעכשיו נפסלו במה ששיקרו לומר שאנוסים היו דזה אינו דחזקת שטר עדיף דהוי חזקה דמעיקרא ועדיף מחזקת כשרות די"ל דהשתא הוא דנפסלו. ובזה מיושב מה דלא אמר רמי בר חמא דגם באנוסים היינו סתם נאמנים אף דלא פירשו מחמת נפשות וכלשון ששנו חכמים במשנה ולפמ"ש אתי שפיר ובזה יש לומר דלשיטת הרמב"ם דשטר אינו אלא מדרבנן וא"כ חזקת כשרות עדיף מחזקת שטרות דזה אינו אלא מדרבנן ושוב באנוסים היינו סתם ג"כ נאמנים:

תוכן העניינים

דברי שאול - עדות ביוסף על משנה תורה, הלכות עדות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה