דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
חושן משפט הלכות דיינים · סימן קיא
סעיף י"ג בהג"ה יתומים קטנים. כ"כ הרשב"א והיינו לאחר התקנה דגובין מטלטלין דיתמי רק דמיתומים קטנים אינם גובים כ"א באחד מהדרכים המבואר בסי' ק"ח ס"ג ולכך נקט קטנים דוקא משום דבגדולים גובים בשטר מקויים כמבואר שם ואף דיכול לגבות לכשיגדלו אינו מקרי גבייה כיון דבעת הזאת לא מצי גבי ול"ד לגזלן אנס דלא מקרי אשתדוף דבעלי זרוע מצויין ליפול היינו דשם מצויין ליפול ויגבה בעת הלז משא"כ כאן דצריך להמתין כמה שנים וז"ב ופשוט, ובאמת הי"ח שהביא הרמ"א מדמין אותו לשם כמ"ש הסמ"ע בטעמם אבל הרשב"א מחלק ביניהם. ובזה מיושב תמיהת הגד"ת שער ז' חלק ו' סי' א' ודו"ק והגד"ת למד מתשובת הרא"ש המובא בש"ע כאן באם הימר הלוה לעכו"ם דלא יוכל להוציא מידו דהוה כנשתדף ב"ח וע' בש"ך ס"ק ט' שהביא תשובת הרשב"א המבואר היפך מזה ולפמ"ש הש"ך אפשר ליישב ודו"ק: