דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
חושן משפט הלכות דיינים · סימן קז
ס"א אין כופין אותם לפרוע. דעת הרא"ש והטור דאף אם הם מופקדים ביד אחר אין גובין מהם והוא מבואר בכתובו' דף ס"ד דקיי"ל כר"ע דינתן ליורשים דכלם צריכין שבועת והרא"ש הביא דברי הירושלמי הגע עצמך שפטרם משבועה זו תורה וזו אינה תורה. והנה בבכורות ובב"ב לענין ראוי כתב הרא"ש דאם פטרו משבועה כתובה גובה ממנו הרי דפסק דלא כהירושלמי וכבר תמה בזה הגאון באו"ת אלא שהוא הבין דהרא"ש פסק כן בבכורות לענין ב"ח ג"כ כן. ובאמת המעיין בהרא"ש בשני המקומות יראה דלא פסק כן רק לענין כתובה והן נסתר מחמתו תירוצו. אמנם לפענד"נ דבאמת כל עיקר טעמו של הרא"ש משום דהיתומים מוחזקים והב"ח אינו מוחזק דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי כדקיי"ל כב"ה ועיין בתומים שכ"כ. והנה נודע דעת הב"ח באהע"ז סי' ט' דבכתובה אמרינן דכגבוי דמי ואף דהב"ש תמה עליו כבר כתבתי בגליון שם דכדברי הב"ח מבואר בש"ג דכתובה מקרי מוחזקת טפי ולפ"ז לענין כתובה שפיר כתב הרא"ש דגובה אם פטרה משבועה משא"כ בחוב וז"ב אמנם גוף דברי הרא"ש בשם הירושלמי תמות דהרי דעת הרא"ש דלא מועיל פיטור לענין יורשים ועיין בחו"מ סי' ע"א ואהע"ז סי' צ"ח וצ"ע ומכ"ש לענין כתובה דלא מועיל פיטור כלל ועיין בב"ש שם: