אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב חושן משפט הלכות דיינים › סימן צט

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

חושן משפט הלכות דיינים · סימן צט

סימן צח

ס"א התקינו הגאונים וכו' כ"כ הרמב"ם פ"ד ממלוה אבל מדין הש"ס לא היה עליו שום חיוב כשאין לו וע' בבעה"ת בשער ב' שכ' ואין לנו לאסור את גופו כו' ע"ש ומשמע אף כשחייב עצמו בפירוש שיתפוס אותו והגד"ת הקשה שם אמאי לא יועיל תנאי וכתב בשם הריב"ש סי' תפ"ד דהוה מתנה עמ"ש בתורה דלא מהני רק בדבר שבממון כשאר וכסות ולא בדבר של צער הגוף כעונה ע"ש. ותיתי לי דבהשקפה ראשונה קיימתי כן מסברא דנפשאי ואף להירושלמי דסובר דאף בעונה מועיל תנאי וכן הוא דעת הרבה פוסקים כמ"ש במלמ"ל פ"ו מאישות ה"ו מכל מקום אפשר לומר דשם לא מקרי רק מניעת הנאת הגוף וכאן הוה צער הגוף דפשיטא דלא מחיל בסתם ומ"ש המלמ"ל להקשות מהכני ופצעני על מנת לפטור שאני התם דאמר בהדיא על מנת לפטור וסביר וקיבל דמה"ת לא יכהו האחר משא"כ בעונה סברה דהוא לא אוקים אנפשיה אף שהתנה שלא יהיה מחוייב אבל אי בעי עביד ולכך הסכימה וה"ה הכא חשב שיהי' לו במה לפרוע ולכך שעביד נפשיה ומסתמא לא גמר בלבו להסכים שיכוהו וז"ב:

שם ושלא החביא ביד אחרים. הגד"ת הקשה דהא הוא נשבע שכל שיגיע לידו צריך ליתן לו וא"כ אם יחביא ואח"כ יקחם חייב ליתן לו ומה מועיל התבואה ומה שתירץ דאפשר שיתן לו כל פעם רק מזון שלשים יום שזה אינו מחוייב להחזיר ע"ש ולפענ"ד פשיטא דנענש על שבועתו בהערמה כזו אף אם לא נשבע בפירוש על התבואה ובפרט שכבר נשבע שאין לו ואם מחביא פשיטא שעובר על השבועה דהא יש לו ביד אחרים. אמנם העיקר נראה לפענ"ד דלכך משביעין אותו בפרוטרוט דהא נתקנה מפני הרמאים וכדי שלא יערים איזה תחבולה ע"כ ביארו כל דבר לאשורו. ובזה מיושב גם קושית הבעה"ת בח"ב גבי מתנה ע"מ להחזיר דעיקר הוא כדי לברר באר היטב ולא יורה היתר לנפשו כלל וז"ב ועיין בלח"מ והתומים כתב דנ"מ בין שבועה דלהבא לשעבר ע"ש ולא ראה דברי הגד"ת שם ס"ח שהרגיש בזה וכתב כיון דהיא תקנת הגאונים לא מחמרינן בזה ואף דהתומים כתב שם דבתחלת שבועה ראוי להחמיר דבריו לא נהירין:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה