דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
הלכות חזקת קרקעות · סימן שלו
ס"א והראהו בסל חבירו דוקא כשאמר לעשות בשלו הא בסתמא לא כמ"ש התוס' שם והגד"ת בשער ד' ח"ב סי' ב' דחאו דא"כ מאי פריך בדף ע"ו אי דא"ל שכרכם עלי וכו' ל"ל דאמר שכרכם על בעה"ב ולמה לא משני דמיירי בסתמא ולפענ"ד נראה דע"כ לא אמרינן דבסתמא אין שכרו עליו רק כשלא הנהו במקח אבל כאן דבעה"ב אמר בשלשה והוא אמר בארבעה א"כ האי סתם כמפרש דמי דעל שלו הוא דהבעה"ב יכול לומר לו לתקוני שדרתיך וא"כ שפיר צריך הוא לשלם וא"כ ממילא א"י לומר לו טול בשכרך וע"ז משני דמיירי דאמר להו מפורש שכרכם על בעה"ב ולכך בעה"ב משלם. ובזה מיושב דברי הרמב"ם והטור סי' של"ב שהחשה הגד"ת דהדיוקים קשים אהדדי. ולפמ"ש אתי שפיר דהדיוקים אינם סותרים דשם הסתם הוא כמפרש דהא הבעה"ב לא אמר כן ומה שהקשה על המרדכי דמחלק בין קש ותבן למידי דמאכל דא"כ לישני הש"ס דברייתא דשומעין לו מיירי בזה ל"ק לפענ"ד דהא מדלא הביא הברייתא רק המסקנא דשומעין לו ע"כ דאין בהברייתא שוב שינוי מהמשנה וסובב על דברת המשנה הלז דמיירי בתבן וקש ודייק לה המרדכי מדנקט בשכר לו בתבן ובקש דוקא והש"ך כתב עליו דדברי חלומות לא מעלין וכו' ואני אומר דבכה"ג אמרינן וכי החלומות שוא ידברו: