אור ברסלב
דברי שאול עדות ביוסף חלק ב הלכות אפותיקי › סימן רלה

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות אפותיקי · סימן רלה

סימן רלב

סעיף א' ואם ירש שט"ח דינו כמטלטלין וכו'. הקצה"ח הקשה דניהו דהוה כמטלטלין אבל איך מתני והא בעי כתיבה ומסירה והיאך כותבין עדים שטרא והא אין עדים חותמין אלא א"כ נעשה בגדול וא"ל דכיון דמועיל הקנין יכולים לכתוב שטר דמדברי הרמב"ם והש"ע כאן סעיף ה' משמע דאין העדים חותמין על השטר של קטן אף דמועיל וכ"כ הרמב"ם פ"ו מגיטין ע"ש ולפענ"ד נראה דע"כ לא אמרו אין העדים חותמין על השטר של קטן רק היכא דבעי מתורה שטר ולכך גם אין קונין מיד הקטן דהוה כשטר דבלא הקנית לא היה קונה ורק מכח הקנייה או מכח השטר ואין מעידין על הקטן ומכ"ש בהא דכ' הרמב"ם פ"ו מגיטין ששליח קבלה צריך עדים ואין מעידין על הקטן משום דשם בעינן מתורת עדים ואם היו מודים שהוא נתן הגט והיא קבלה גזה"כ דבעי עדים ואין מעידין על הקטן אבל כאן לענין כתיבה ומסירה הרי כ' הש"ך סי' ס"ו ס"ק י"א בהדיא דאם כתב בכת"י ומסר אף דליכא עדים קנה כמו בשטר מכר ובקנין דלא אברי סהדי אלא לשקרי וא"כ לא מתורת עדים ושטר קאתי עלה שפיר חותמין על הקטן ומה שגובה בשטר מהלקוחות הוא דהשני הוה כראשון ועל הראשון שפיר אפקי' לקלא ולא הי' להלקוחות לקנות וזה ברור ודו"ק:

שם סעיף ז' קטן שקנה קרקע. כ"כ הרמב"ם פכ"ט ממכירה וכ' הרב המגיד הכי משמע בפרק האיש מקדש דאמרינן מנ"ל שזכין לאדם שלא בפניו וכו' ואף דאדחי הך אוקימתא מ"מ מפורש בס"פ יש נוחלין בהך דאזל אקנייה לבנו קטן וכו' ודבריו תמוהים דהרי הה"מ גופא כ' דבמתנה ודאי זוכה להקטן מה"ת ורק במכר לא קנה מן התורה משום שצריך לתת מעות וא"כ מאי ראיה מאקנייה לבנו קטן דשם במתנה מיירי וכבר נתקשה בזה הקצה"ח. והנראה בזה דבאמת לכאורה צריך להבין לדעת הרמב"ם דקטן שקנה קרקע זוכה ואעפי"כ הקטן יכול לחזור דאין חבין לאדם שלא בפניו וא"כ אמאי לא יקנה מה"ת דזכות מצי לזכות לו כמו מתנה ואי משום דנותן מעות ואין דעתו לתת המעות הא כיון דבמטלטלין מקחו מקח וא"כ מקנה לו המעות ושפיר קונה הקרקע מתורת זכייה ואם רוצה לחזור חוזר דאין חבין לו. אך באמת זה אינו דמה"ת גם במטלטלין אין מקחו מקח ורק מתקנת חז"ל וא"כ מה"ת אין נתינת הדמים נתינה וז"ב. ומעתה אחר שתקנו חכמים שפיר פשיטא דזוכה כמו במתנה ומה שנותן המעות הרי במטלטלין מקחו מקח וע"כ דיכול ליתן מעות ורק בקרקע דלא קנה הוא משום דצריך בקיאות יותר ושמא יטעה וכיון דיכול לחזור ליכא חשש וז"ב ומעתה עיקר ראיית הה"מ דיכול לזכות לקטן דהא דא"י לזכות לקטן דכשלא בפניו הוא וע"ז אמר דיליף מקידושין ואף דאדחייה שפיר ילפינן מב"ב דאקני' לבנו קטן והיינו לענין דיכול לזכות לקטן עכ"פ במתנה וכיון דיכול לזכות לו ממילא גם במכר עכ"פ מדרבנן קנה והמעיין בלשון הרב המגיד הזך יראה שכוון לזה דהרי התחיל להביא מקידושין דזה ודאי במתנה דשם מה שזכו בא"י במתנה הי' וזה שסיים וכבר כתבתי דאפי' מדאורייתא זכי בשדעת אחרת מקנה ומה שחידש המחבר הוא אף במכר הרי מבואר בעליל נגלה דעיקר כוונת הה"מ להוכיח דיכול לזכות הקטן אף דכשלא בפניו דמי וכבר נודע דזה מחלוקת הקדמונים אם זכייה מן התורה או מדרבנן וממילא גם במקח אחר תק"ח. ובזה מיושב גם הקושיא השניה של הקצה"ח דגם במטלטלין מן התורה לא זכה וא"כ יהיה קרקע עדיפא ולפמ"ש גם בקרקע לא מועיל רק לאחר שתקנו דמועיל עכ"פ במטלטלין מועיל נתינתו הדמים וכמ"ש ועיין בקצה"ח שם ודו"ק:

תוכן העניינים

דברי שאול עדות ביוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה