דברי שאול עדות ביוסף חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון
הלכות אפותיקי · סימן קנב
ס"ג נעל כיצד דעת הרמב"ם דבעינן שינעול ויפתח והקשו עליו דבמשנה תנן נעל וה"ה כתב שסמך על הא דאמר בהזורק ותיחוד ותפתח. אבל אכתי קשה היאך דחה הש"ס במקומו והנה בראשית ההשקפה בלמדי בש"ע סעיף ו' בנטל צרור וסכר המים דלא מועיל דהוה מבריח ארי דכל ישראל מצווים להשיב אבידה וא"כ ה"ה כאן בהנעילה לא מקרי חזקה דהרי היה צריך לנעול כדי שיהא ביתו של חבירו משומר וכעין זה כתב הב"י וכאשר פתחתי הש"ס ב"ב דף נ"ב מצאתי בתוס' בשם הרשב"ם שכתב סברא זו דנעל דמשנה מיירי בעשה מנעול אבל נעילה לא מועיל דהוה מבריח ארי א"כ מבואר כדברי ומיושב דברי הרמב"ם שגם הוא פירש כן ונהניתי שכוונתי לסברת הרשב"ם. איברא דהתוס' הקשו עליו מהא דהכניס תרנגולים דקנה בנכסי הגר ומטעם הנעלה והא נעילה לא מועיל. אמנם לפענ"ד בראה דבר חדש דבנכסי הגר ל"ש השבת אבידה דהם נכסי הפקר וכל הקודם זכה וא"כ לא שייך לומר דעשה כדי להשיב אבידה לבעלים דמי הם הבעלים וע"כ דעשה כן כדי שיחזיק הוא בעצנו ושפיר מועיל הנעלה וז"ב:
ובזה מיושב הקושיא השנייה שהקשה מהא דהבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר ועשה מנעולים דקנה ומשמע הא נעל לא מועיל. ולפמ"ש אתי שפיר דכאן יש לומר שעשה להשיב אבידה דהאחר שבנה פלטרין בביתו של הגר וז"ב ודו"ק ועיין תוס' פרק השוכר בע"ז דף ע"א שכתבו ואם אין לו רשות מקנה (לישראל) להנכרי החדר והנכרי ינעול ויפתח דבהכי קני ליה הרי מבואר דצריך נעילה ופתיחה. ובאמת הרשב"ם בב"ב שם כתב גם בנכסי הגר דצריך נעילה ופתיחה אבל אני ליישב דברי הרמב"ם באתי והוא מפרש המשנה בסתם אדם: