אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות תרומות ומעשרות › סימן שלב

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות תרומות ומעשרות · סימן שלב

סימן שלא

סעיף א' לקט שכחה ופאה וכו'. בטור הביא בשם הרמב"ם פי"א ממ"ע שכתב בהלכה י"ד שאין לקט שכחה ופאה נוהג מה"ת רק בארץ וכבר נתפרש בגמ' שהפאה נוהגת בח"ל מדבריהם וכתב הכ"מ דהיינו מדאמרו ס"פ הזרוע דף קל"ד גבי לוי זרע בכשר ומשמע דהי' בח"ל ובגליון הרמב"ם שלי כתבתי שהכ"מ נדחק בחנם והדבר מבואר בדף קל"ז פרק ראשית הגז דפאה בששים מאי קמ"ל כו' תנינא התם בארץ הכא בח"ל הרי מבואר דנוהג בח"ל ותמהתי שם דבהלכה שלאחרי' לענין שיעור פאה בששים בין בארץ בין בח"ל הערה הכ"מ בהדיא בפרק ראשית הגז ובלי ספק כוון לדף קל"ז הנ"ל וכאן נשכח ממנו חלילה וכעת הנני יוסיף להפליא דבב"י כאן רשם המקור דנוהג בח"ל מפרק ראשית הגז. וביותר תמהני דבדף קל"ד אינו מבואר כלל לענין פאה רק לענין לקט. וע"כ נלפענ"ד דכוונת הכ"מ על מ"ש רבינו ויראה לי שה"ה לשאר מ"ע שכלן מדבריהם נוהגת בח"ל וע"ז ציין הכ"מ דכן משמע בדף קל"ד דמסתמ' הי' בבבל מדאתא לקמי' דר"ש וה"ה לשאר מ"ע כנלפענ"ד שוב ראיתי בספר ת"ח בחולין דף קל"ד שגם הוא תמה על הכ"מ ולפענד"נ במ"ש ודו"ק:

והנה הרמ"א כתב והאידנ' אין נוהגין בהם לפי שרוב עניים הם וכו' והוא מהטור והב"י כתב דכוונתו על ח"ל והוסיף עוד טעם דלא גזרו בח"ל רק בסמוך לא"י ע"ש והביאו הש"ך אבל בד"מ כתב דכוונת הטור גם על א"י ול"ש טעם הב"י ותמהני על הש"ך שלא הזכירו. אך לפענ"ד ש"ס ערוך הוא דבא"י גם האידנ' נוהג דהרי אמרו ביבמות דף מ"ז סד"א דלא לקבלו גרים בארץ משום טיבות' והאידנ' דליכ' טיבות' משום לקט שכחה ופאה. הרי מפורש דגם האידנא דליכא טיבות' שמ"מ יש לקט שכחה ופאה בארץ דמש"ה סד"א דלא לקבל גרים בארץ וא"כ מוכח דכוונת הטור על ח"ל וגם מזה יצא לו להטור דהאידנ' אינו נוהג בח"ל דזה החילוק שבין א"י לח"ל דלכך בח"ל מקבלין גרים ובא"י לא משום לקט שכחה ופאה והיא ראי' נפלאה. שוב ראיתי בברכי יוסף שהביא בשם הפר"ח במים חיים שהקש' על מ"ש רבינו דבח"ל נוהג פאה מדרבנן והקש' דביבמות משמע להיפך דהאידנ' איכא לקט שכחה ופאה וכו' ומשמע דוקא בא"י ולא בח"ל והבר"י נדחק ולפענ"ד תמוהין דבריו דהרי הש"ס אמר והאידנא ובזה דוקא בארץ ולא בח"ל ומכאן יצא לו להטור וכפי הנרא' לא זכר שם במ"כ דברי הטור הנ"ל ודו"ק. והנה בשאלתות פ' קדושים מצאתי שכ' ברם צריך אלו היכא דזרע במדבר דאי שביק לקט שכחה ופאה ליכא עניים דלשקלו לי' ואי שביק אתי הני צפרי שקלי לי' מי מחייב למשבק או לא מי אמרינן לעני ולגר כתיב ולא לעופות או דלמא תעזוב יתירא כתיב לרבות הני ותיפוק לי' דהו"ל יאוש כיון דלא ידעין הו"ל יאוש שלא מדעת ולא הוה יאוש ת"ש דלוי זרע בכשר וכו' והעתיק כל המאמר בחולין דף קל"ד. והנה לפענ"ד הני תיבות ות"ל דהו"ל יאוש כיון דלא ידעין הוה לי' יאוש של"מ ולא הוה יאוש הוא הג"ה מאיזה מעתיק שאין זה דרך הגאון להכניס בתוך ספיקו ות"ל דהוא קושי' למה נסתפק וגם דא"כ קשי' על רבא דס"ל יאוש של"מ הוה יאוש מהך ברייתא דאין מביאין תרומה ממדבר ליישוב דהא במדבר הו"ל יאוש וא"כ אמאי צריך לשכור פרה ולהביא' לעירו ואף דיש לדחות דשאני התם דטבל' ולא מועיל יאוש לגבי איסור' דז"א דמלבד דתרומ' חטה אחת פוטרת הכרי ורבנן הוא דתקנו שיעור והיינו כשיש כהן אבל כל שנתייאשו הכהנים דלמא צפרי שקלי להו הו"ל יאוש. ועכ"פ הי' לו להש"ס להקשות מזה בב"מ דף כ"א על רבא ולשנויי וע"כ דבאמת אינו קושי' דכאן אף אם ידעו שזה זרע במדבר הוו מתייאשו דמי ילך למדבר שמם לחפש אולי ימצא איזה תרומה או לקט מה שבודאי צפרי אכלי לי' ובכה"ג אפשר דאף לאביי הוה יאוש וע' בש"ך חו"מ סי' שנ"ח וא"כ יקשה גם לאביי. אך לפענ"ד לא שייך כלל יאוש בזה והאיך מועיל יאוש דהוא מתורת הפקר בדבר שא"ב כלל ומה שייך בזה יאוש וממה הן מתייאשין בדבר שאינו שלהם עדיין וע' בב"ק דף ס"ט וצ"ע בזה וגם צ"ע אם זה מקרי יאוש במה שלא ידע הכהן או העני שזה זרע ואטו בשביל זה מתייאשין העניים ותדע דא"כ מה פריך הש"ס בב"מ דף כ"א דעניי עיר אחרת לא מתייאשין הא עניי העיר אחרת בלא"ה הוה יאוש דלא ידעו שיש בעיר אחרת לקט וע"כ דעניים דעתם על כל מה שיוכלו למצוא בין בעירם בין בעיר אחרת וע"כ לפענ"ד זה אינו מדברי הגאון ומהתימה על ש"ש שלא העיר כלום וצ"ע לפענ"ד:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה