אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות קריעה › סימן שנז

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות קריעה · סימן שנז

סימן שנו

ס"א אלא א"כ הלינו לכבודו וכו' כ' הט"ז וה"ה להמתין על קרוביו כ"כ רש"ל ודבריו תמוהין שכן מבואר בהדיא בש"ע והוא מבריית' דאבל רבתי וכבר התפלא עליו בנקה"כ. והנה מריש הוה קשיא לי כיון דקיי"ל בסי' שמ"ח ס"ג דמי שצוה ואמר אל תקברוהו אין שומעין לו והטעם משום בזיונא דחיי כדאמרו בסנהדרין דף מ"ו וא"כ איך התירו להלינו לכבודו להביא לו ארון וכו' והא הלנת המת הוא משום בזיוני דחיי דהרי האומר אל תקברוהו אין שומעין לו משום דלאו כל כמיני' לבזויי לחיי וא"כ איך התירו להלינו בשביל זה וצ"ל דאנן סהדי דהקרובים ודאי מחלו על כבודם כדי שלא יתבזה המת או למען יתכבד המת ושוב ראיתי שאמרו בדף מ"ז ומשום כבודו של חי מבית לי' למת אין דכתיב לא תלין נבלתו על העץ וכו'. ובזה י"ל דלכך לא הזכירו בש"ס דילן הך דמלינין בשביל קרובים משום דמלתא דפשיטא היא כיון דקבורה משום בזיוני א"כ כיון דעיקר הוא שלא יתבזו בני משפחתו א"כ ממילא אם מלינים המת בשביל קרוביו ודאי מותר דניחא להו בכך ולא הביאו רק דגם מה שהוא לכבוד המת בלבד ג"כ רשאי להלינו דהם ניחא להו בזה וכמ"ש ובאמת גם יעקב אבינו הי' מלינים ער שהביאו השטר מכירה כנזכר פ"ק דסוטה וחושים בן דן היה אומר אבי אבא מוטל בבזיון וא"כ עכ"פ לא נקרא לכבודו וצ"ע בזה וע' בזהר פ' אמור בריש הפרשה כ' דעיתא דאשתהי כ"ד שעות דאינון יום ולילה בלא קבורתא ע"ש משמע דדוק' מי שאסור בלי קבורה והוא תמוה דמשמע דהקפיד' אף מקודם כל שמת ביום אסור להלינו בלילה ועיין ביהושע סי' יו"ד שכתיב ויהי לעת בא השמש צוה יהושע ויורידום מעל העצים וגו' הרי שלפני בוא השמש צוה להסירם ולקברם אלמא דעיקר הקפיד' שלא תלין נבלתו על העץ. שבתי וראיתי שיש לדחות משם דשם הי' המעש' בגבעון שהי' אומר שמש בגבעון דום ולא אץ לבא כיום תמים ודרשו בע"ז פ"ב כיום תמים כיד שעות וע' ע"ז פ"ב דף כ"ד וא"כ שוב הי' יום ולילה אבל שאר תנאי דאמרו ל"ו שעות או מ"ח שעות קשה ואף דיש לומר דאף שהיום הי' ארוך הרבה אבל מה שנתלו על עצים ועד הסרתם לא הי' יותר מכ"ד שעות אבל פשטת הדברים לא מורים כן. והנה בהא דאמרו בר"ה דף כ' משום מתיא לכאור' ראיה להזהר דלכך הרחיקו שלא יקלע יוה"כ אחר השבת דאז ישהה יותר מכ"ד שעות וא"ל דלא גרע מהלינו לכבודו כיון דאסור לקברו שוב אינו עובר בבל תלין ז"א דעכ"פ כל כמה דנוכל להרחיק שלא יצטרך להלינו שפיר דמי אבל באמת הש"ס אמר שם דדוקא בבל דחביל עלמא אלמא דמשום ב"ת לא חשו דאל"כ בא"י ודאי יותר חיוב להרחיק וע"כ דמה שאסור עפ"י הדין א"צ להרחיק כלל דלא הלינו משום בזיון וכדומה ועכ"פ מבואר שם דמשום מתיא עברו וע"כ דלא היו מלינים מ"ח שעות דא"כ אין לחוש משום מתיא והרבה יש לדבר מזה ועיין לקמן סי' שס"ג:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה