אור ברסלב
דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב הלכות כלאי בגדים › סימן רצח

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב· רבי יוסף שאול נתנזון

הלכות כלאי בגדים · סימן רצח

הלכות כלאי בגדים

ס"א אין אסור משום כלאים אלא צמר רחלים וצמר אלים בלבד כ"כ הטור והוא מהירושלמי פ"ט דכלאים ובפ"י מכלאים ברמב"ם לא מצאתי שום דבר בביאור רק מכללא קצת שמיע לי ועיין הלכה א' וה"ו וצע"ג שאין דרכו להשמיט מה דאמר בירושלמי ומכ"ש כל עיקר הדין באיזה צמר נוהג דין כלאים וגם צ"ע דבכריתות דף כ"א דעוף שאין בו כלאים היינו שצמרו אין חייבין עליו משום כלאים ונרשם בעין משפט שם מיימוני פ"י מכלאים ה"ו ומלבד דלא נמצא רמז רמיזא אף גם קשה דלמה הוצרך לדרוש דה"א דמה עוף שאין בו כלאים הא גם בבהמה אין כל הצמרים כלאים רק רחלים ואלים בלבד וצע"ג:

והנה בשנת תרח"י עש"ק שמיני ב' נשאלתי היות בבית החפשית נעשו קאצין לכסות בהם החולים והנה הקאצין הם צמר ובאמצע הנקרא שפיגול הוא מפשתן וכופלין אותו מן הצדדים ומחובר להקאצין והנה הוא כלאים והנה שאלו לאחד מהממונים שבשפיטאל ואמר שהוא רק תכיפה אחת אמנם כפי הראות אי אפשר שיהיו נזהרים לעשות רק תכיפה אחת ואמרתי לעיין בזה. והנה הקאץ הלז לא נודע בבירור אם הוא צמר רחלים ואם לא הי' כלו צמר רחלים ויש רוב מצמר אחר אפשר שהי' בטל ברוב וכמבואר כאן. אמנם בלא"ה נרא' לפי שיטת הטור והראב"ד בעי שיהי' שוע טווי ונוז וכאן אינו שוע טווי ונוז ולשיטת רש"י בעי שיהי' שוע טווי ונוז ביחד. והנה שיטת הרמב"ם האריך הב"י וע' ט"ז סי' ש' ס"ק א' ולפענ"ד הי' נרא' קצת בדרך אחר דהנה השעה"מ הביא בשם המאירי דהא דלבדים אינו אסור רק מדרבנן הוא רק כשלא נגמר המלאכ' אבל כשנגמר המלאכ' הוא מה"ת יעו"ש. ובזה לפענ"ד יבוארו דברי הרמב"ם כמין חומר דבהלכ' א' שעשה מהם לבדין סגי בשוע לבד ובהלכ' שני' שעש' מהם בגד שוב סגי בטרוף וטווי וארוג אף שלא שוע ובה"ג כתב דאף שהצמר לבד והפשתן לבד רק שקשרן ותפרן במשי או בחוט ג"כ מקרי כלאים דלא כרש"י שבעי שיהי' שוע טווי ונוז שניהן דהיינו צו"פ יחד ולדברי הרמב"ם זה מורה הכתוב יחדיו וז"ב ונכון. ועכ"פ להרמב"ן ורוב הפוסקים גם לבדים אף שנגמר המלאכ' מ"מ אינו אסור רק מדרבנן וא"כ בדרבנן יש לצדד להקל דאולי אינו צמר רחלים כלו ואולי אינו רק תכיפה אחת. והנה הרמב"ן בפ' קדושים הביא בשם הרמב"ם במורה שכלאים הטעם שאסור שהי' דרך כומרי עכו"ם ללבוש שעטנז ולעשות בהם כשפים יעו"ש ובזה אמרתי דלכך הותר בבגדי כהונה כלאים דהנה הרמב"ם במורה כתב בטעם הקרבנות שלפי שהעכו"ם עבדו לטלה ולשאר בע"ח ע"כ צותה התורה להקריב לפני ד' שכל הדברים ירפאו בהפכם יעו"ש. ולפ"ז גם כאן בשביל שכומרי ע"ז היו עושים בהם כשפים לכך צותה התור' שכהני ד' בעת הקריבם קרבן ד' יקריבו כל אלה. ובזה יתיישבו רוב קושיות השאגת הלכות ציצית דהאיך הותר להרמב"ם בחטאת הבא על הספק ולפמ"ש כל דבא לעבודי שוב התור' התיר' וכן כלאים בציצית לעי שהי' לשם ד' לכך מותר. והנה אח"כ האיר ד' עיני ומצאתי בתוס' שבת דף כ"ז ע"ב ד"ה אין שכתבו דאם כורך שק פשתן עם פשתן ובתוכו גיזי צמר מותר כיון דאם נפתח אין הצמר נדבק עם פשתן אבל בכלאי בגדים של צמר אם נתפר בתוכו בחוטים אסורים ונרמז בקצר' בב"י סי' ש' ובש"ע ס"ג בהג"ה וע"ש היטב ובשיט' מקובצת ביצה פ"ק גבי כלאים למאי חזי ולפ"ז ה"ה בנ"ד נלפענ"ד דאם מחבר הצמר עם השפיגעל הוא קנפנע דהיינו קנבוס ומחבר הקנאפנע עם הפשתן והצמר מונח בתוכו אין קפידא ואף שנכרך תחת הפשתן שם באמת הוא בלא תפיר' ולא יוכל הצמר להזיז כיון שנתפר בהשפיגעל כנלפענ"ד. ובלבד שהקאצין בעצמם לא יהיו כלאים בעצמם והעידו לפני בקיאים סוחרים שהצמר בעצמו והחוטים הם ג"כ מצמר וא"כ כשר ומן האמור נרא' מה שחידש הפנים מאירות בח"ב סי' קי"ב שהקאטשין שלנו שתפורין בפשתן וכן הכרים וכסתות שבתוכם שממלאים אותם שער בדוחק עד שאי אפשר לכוף על הצדדים אף שרך לישב עליהן כיון שא"א בהעלא' ובלביש' ובמחכ"ת לא הזכיר דברי התוס' בשבת הנ"ל שאוסר בהדי' בקאטשין אם הי' בהם בלאי בגדים של צמר ורק בגיזי צמר מתיר אבל בבלאי בגדים אוסר וצע"ג כי באמת הי' בו היתר גדול להקאטשין וכ"כ בשו"ת בשמים ראש אבל מתוס' לא מבואר כן ולהפ"מ צ"ע מה פריך כלאים למאי חזו ולמה לא משני לענין כרים וכסתות של קוטשין וכן להקוטש גופא וצע"ג. וראיתי בצ"ק בזבחים י"ח שמחזיק דברי הר"ר אפרים שמה שאנו קורין האכף הוא מכחיש הקרקע מאד ועולה בד בד כדאמרו בפרק המקבל דשדה לא יזרענה פשתן משום שמכחיש הקרקע שש שנים ולכך נקרא שש ובד שמכחיש שש שנים ועינינו רואות בקנבוס שמכחיש הקרקע מאד. ע"כ נראה כדברי רבינו אפרים כן הוא ת"ד ובמחכ"ת אני אומר דהכי בשביל זה יהי' מקום לדחות דברי ר"ת וכל הפוסקי' וגם ר"א בעצמו לא הביא מזה ומה ראי' דאטו בשביל שהוא מכחיש הקרקע יהי' פשתים ויוכל להיות ששאר דבר ג"כ מכחיש הקרקע כמו פשתים ובאמת קנבוס דומה לפשתים רק שיש לו שם לווי וא"כ אין ראית הצ"ק ראיה גם מ"ש למעל' לדחות דברי הפ"מ הנה אח"כ עיינתי דאין כוונת התוס' לקאטש רק לקאטצין דשייך בהו העלא' ודברי הפ"מ נכונים ועיין במרדכי שם ובתוס' ביצה ט"ו וברא"ש ה' כלא ים בנדה ובמעד"מ:

תוכן העניינים

דברי שאול יוסף דעת יורה דעה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה