אור ברסלב
דברי צבי סימן תרצו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרצו

סימן תרצה

מג"א ס"ק ג' סימן ברכה כו' אבל הרא"ם כתב כו'. לפענ"ד נראה דהרב"י לשיטתיה והרא"מ לשיטתי' דהמג"א כתב בס"ק ב' דבב"י משמע דדוקא במקום שנהגו שלא לעשות אין רואה סימן ברכה והרא"מ כתב דאפי' במקום שנהגו לעשות אין סימן ברכה והנה במגילה דף ה' ע"ב מוקי הגמ' דאיתא שם דרב חזיא לההוא גברא דהוי קא שדי כיתנא בפוריא ולטיי' ולא צמח כיתני' דמיירי במקום שנהגו שלא לעשות ע"ש ולכן להרב"י דסבר דהא דאמרי' אין רואה סימן ברכה רק במקום שנהגו שלא לעשות שפיר כתב דאם זרע לא מצמיח כמו דאיתא במגילה שם אבל הרא"מ שסבר דאפי' במקום שנהגו לעשות אין רואה סימן ברכה אין ראיה ממגילה שם דמפסיד דשאני התם דהוי במקום שנהגו שלא לעשות ובכה"ג מפסיד ג"כ א"כ נוכל לומר דבמקום שנוהגין שלא לעשות גם הרא"מ מודה דמפסיד ג"כ וקצת קשה דבגמ' שם משמע דבשביל קללת רב לא צמח כיתני' אבל בלא קללה היה מצמיח אף במקום שנהגו איסור כמ"ש מחה"ש בס"ק א' דהעושה בפורים אין משמתין אותו ע"ש אבל בהגהות מיימוני בהל' מגילה פ"ב כתב וז"ל בשאלתות כתב דמאן דעביד עבידתא באתרא דלא נהגו משמתין ליה מעובדא דרב דלטיי' עכ"ל:

שם ס"ק ט' עולה כו' ואפי' מת בפורים וכמ"ש סי' תקמ"ח סעיף ב'. וכתב מחה"ש וז"ל לא ידעתי מאי אפי' וקצת איפכא מסתברא ואפשר נדפס בטעות וצריך לציין על מ"ש רמ"א וי"א שאין אבילות נוהג בפורים עז"ק אפי' מת בפורים דהוי לי"א דאורייתא עכ"ל ולפענ"ד צ"ע מ"ש דמג"א קאמר דאפי' מת בפורים דהוי יום ראשון דאינו נוהג אבילות הא זה מפורש ברמ"א דאפי' אבילות יום ראשון נדחה פני פורים ולא הוצרך מג"א להשמיענו ועוד דלפי' מחה"ש קשה מ"ש מג"א וכמ"ש סי' תקמ"ח ס"ב הא אין שייכות להתם דשם לא איירי מאבילות יום ראשון ולפענ"ד נראה כוונת מג"א דבסי' תקמ"ח סעיף ב' איתא דהקובר מתו ברגל אין הרגל עולה אבל יו"ט שני עולה למנין שבעה לפי שיו"ט שני הוא מדרבנן ה"נ במת בפורים אע"ג שלא התחיל אבלות עדיין דבפורים אין נוהג אבלות אפ"ה פורים עולה לו לפי שהוא דרבנן:

שם ס"ק ח"י מותר כו' וכתב הלבוש כו' ולי נראה כו' ובד"מ ס"ק ד' מחלק נמי כה"ג וז"ל ואין להקשות מהא דאסור לעשות סעודת פורים בשבת דשאני התם דאין עשיית סעודה בשבת תלוי' בב"ד ולא מקיים מה שכתוב ימי משתה אבל בכה"ג שהכל בא ע"י שמחה שעושין מעצמן:

שם שיעשה החופה ביום י"ג כו'. אבל בד"מ כתב דלמ"ד דאסור משום אין מערבין שמחה בשמחה אפי' ביום י"ג אסור דאז סעודת הנשואים בליל פורים והא דמותר לישא בערב הרגל היינו כשהסעודה מבעוד יום ע"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה