אור ברסלב
דברי צבי סימן תרצה

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרצה

סימן תרצד

בספר הגהות רע"א כתב בשם טורי אבן באבני שוהם שמסתפק אם שלח ב' מנות לאיש עני אם יוכל לחשבם לתרתי שלוח מנות דגם העני בכלל איש לרעהו ולקיום מתנות לאביונים ואם נותן עוד מתנה לעני א' יצא עכ"ל ולפענ"ד נפשט הספק ממגילה דף ז' ע"א ר"י נשיאה שדר ליה לר' אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא שלח לי' קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים ע"ש א"כ ש"מ, בהדיא דיוצא בזה שלוח מנות ומתנות לאביונים אם נותן עוד לעני אחד:

שם מג"א ס"ק א' ובסעודה כו' אפי' כשחל במ"ש כו' וצ"ע מאי אפי' דהא בכל מוצאי שבת של כל השנה מצוה לאכול כדאיתא בסי' ש' ע"ש:

שם ס"ק ט' אומר כו' דאטו מי עדיף מתפלה כו'. ולפענ"ד יש לומר דעדיף מתפלה דתפלה לא נתקן משום פורים דהא מתפלל תפלת חול ובכל יום נמי מתפלל אבל הסעודה נתקן משום פורים וכיון דהסעודה בא משום פורים צריך לחזור אם לא אמר על הנסים כמו דאיתא בסי' קפ"ח דבשביל דצריך לסעוד בשבת ויו"ט צריך לחזור ולברך בהמ"ז אם לא הזכיר רצה בשבת או יעלה ויבא ביו"ט ע"ש והרב"י כתב בסי' תרפ"ב דלהכי אם לא הזכיר על הנסים בחנוכה ופורים בתפלה דאין מחזירין משום דלאו דאורייתא נינהו ע"ש א"כ מהאי טעמא נמי אם לא אמר על הנסים בפורים בבהמ"ז דאין מחזירין משום דלאו דאורייתא היא ואפשר בבהמ"ז חמיר ומחזירין כדאיתא בסי' תרצ"ו סעיף ז' דלשמוח בפורים דברי קבלה שהם כדאורייתא:

שם ס"ק י"ב ב' מנות כו' וכ"מ קצת ברש"י כו'. כוונתו ממגילה דף ז' ע"ב אביי בר אבין ורב חנני' בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשני' סועד חבירו עמו ותמה הרב"י על דברי רש"י דא"כ לא היו מקיימים משלוח מנות ולכן כתב מג"א דא"א דאם אוכל על שולחן חבירו פטור משלוח מנות א"כ לא היה זה שאוכל עם חבירו מחויב לשלוח מנות וחבירו היה מקיים משלוח מנות במה שהניח לזה לאכול עמו וצ"ל שהמג"א סבר כמ"ש ד"מ ס"ק ד' דלמשלוח לאו דוקא אלא ה"ה אם אוכל עם חבירו דמ"ש שאוכל עמו בביתו או ששלחה אליו ע"ש והל"מ בפ"ב מהל' מגילה מתרץ דברי רש"י וז"ל דהיו עושים כך זה היה נותן סעודתו לחבירו במתנה בשנה זו ואחר שהיה שלו אז חבירו כשהיה נותן לו מאותה סעודה והיה טועם עמו נמצא שגם הוא נותן לו כיון שכבר היתה קנויה לו במתנה:

שם סעיף ב' חייב כו' לברוך מרדכי. הרב"י כתב בשם תוס' ארור המן כו' ארורה זרש ברוכה אסתר כו' בין ארור המן לברוך מרדכי בלבד אפי' שתי טובא לא טעי ע"ש עוד פי' אחר:

שם ט"ז ס"ק ב' וי"א כו' דרבה שחטיה כו'. צ"ע דמשמע דט"ז מביא דברי הר"ן פי' לדברי רמ"א והרב"י כתב שהם דעות חלוקות דלהר"ן שנדחה מימרא דרבא אין צריך לשתות כלל ושאר פוסקים פסקו כרבא וסוברים שאין צריך להשתכר רק שישתה יותר מלמודו כדברי רמ"א:

שם צ"ע דבספר הגהות רע"א כתב בשם תה"ד שמה שחוטפים הבחורים משום שמחת פורים אין בזה משום גזל ע"ש וצ"ע דהרב"י כתב נמי כן בשם תה"ד וכתב הרב"י דהיינו לדידהו שהיו נוהגים כן אבל אנו שאין נוהגין כן הוי גזל:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה