אור ברסלב
דברי צבי סימן תרעו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרעו

סימן תרעה

הב"ח המופלג מו"ה אלי' בן הרב הדרשן מהו' שלמה פלעסנער מפאזען כתב אלי וז"ל בשבת דף כ"ג המדליק נר של חנוכה כו' מאי ממעט פי' בקונטרס המדליק בשאר ימים איזו מן הג' ממעט וקשה הא קושית הגמ' קאי ג"כ על הרואה ומתרץ דבסוכה דף מ"ו הקשו תוס' אמאי לא תיקנו בלולב וסוכה שהרואה מברך ותירצו שאין שייך לרואה ברכה שאין העושה מברך והקשה מהר"ם לובלין מדוע לא תיקנו שהרואה מברך שהחיינו כמו העושה ותירץ בברכת מצוה לא מצינו שהחיינו בלא צירוף א"כ צדקו דברי רש"י דאם הרואה ממעט ומברך רק אחת פשיטא דממעט שהחיינו ומברך נס דשהחיינו לחוד לא מברכי' ולכן פי' רש"י על המדליק איזה מן השלש ממעט עכ"ל והשבתי לו דא"א לומר דהמקשן ידע דהרואה מברך נס א"כ ידע המקשן דנס בכל יומא איתא רק שמקשה סובר דגם שהחיינו שייך בכל יום ולכן מקשה מאי חזית דממעט שהחיינו נימעוט נס דא"כ קשה הו"ל למקשן להקשות שיברך בכל יום כל הג' ברכות ועוד דלמ"ש תוס' בסוכה שם דאין שייך לרואה לברך מה שאין מברך העושה א"כ כיון שהמקשן ידע שהרואה מברך נס א"כ מסתמא גם המדליק יברך נס א"כ מאי מקשה על המדליק ונמעוט נס ולפענ"ד נראה לתרץ דלהכי נקט רש"י על המדליק ולא על הרואה דלדברי תוס' בסוכה שם אין יכול הרואה לברך רק מה שמברך המדליק א"כ עיקר תלוי בהמדליק: שם מג"א של כו' כי הברכה שעשה כו'. וכתב מחה"ש משמע דאם הדליק נר א' ולא היה יודע שיביאו לו יותר ולא נתכוין בברכתו כ"א על נר א' ואם אח"כ מביאים לו נרות צריך לברך אלא שחידוש הוא כיון דעיקר המצוה נר א' למה יברך שוב על נרות אחרות ע"ש ולפענ"ד קשיא נמי במג"א בסי' תרנ"א ס"ק כ"ה שהניח בצ"ע על א"ח מעשה בהר"מ שנטל לולב ובירך ואח"כ ראה שלא היה בו ערבה וחזר ובירך כו' וכתב המג"א וצ"ע דאם לא הדליק בליל ד' אלא ג' נרות יחזור וידליק א' ולא יברך ע"ש ולפענ"ד לא דמי דברכה שבירך מתחלה על נר חנוכה בירך כהוגן כי עיקר מצוה בנר א' ואין נרות חנוכה מעכבים זה את זה ולכן שפיר אמרי' דאין מברך על נרות אחרות והוי כמי שברך על פירות שלפניו ואח"כ הביאו לו יותר מאותו המין בסי' ר"ו סעיף ה' דאין צריך לברך אבל הנוטל לולב בלא ערבה ובירך דהוי ברכה שלא כהוגן דכיון דד' מינים מעכבין זא"ז א"כ מה דנטל לולב בלא ערבה הוי כאלו לא נטל כלל ודמיא לבירך ואח"כ הביאו לפניו דצריך לברך כדאיתא שם בסי' ר"ו סעיף ה' ועי' במג"א שם:

שם ס"ק א' אין כו' וכ"מ בתוס' סוכה כו'. וכתב המחה"ש כמ"ש הב"ח שיש ב' חיובים א' על ביתו ב' על גופו ואין האשה פוטרתו כ"א ביתו אבל חיוב גופו דהיינו ההודאה אין האשה פוטרו ולכן צריך לברך כשרואה א"כ אין לדמותו ללולב דליכא כ"א חיוב אחד דהיינו הישיבה ומדלא תי' התוס' כן ע"כ צ"ל דגם בנ"ח אם הדליקו עליו א"צ לברך על הראי' ע"ש ולא הבינותי דכיון דלסברת הב"ח צריך לברך על הראי' לפטור גופו והנה גבי לולב וסוכה בודאי גופו חייב א"כ שפיר דמיא סוכה ולולב לחנוכה כי מה שיש יותר חיוב לחנוכה היינו לפטור ביתו משא"כ בסוכה ולולב אבל חיוב גופו יש בסוכה ולולב כמו בחנוכה ודברי מג"א אין מובנים לי שמקשה למה לא תירצו תוס' דסוכה ולולב אין מצוה בראי' דהא הוא באמת תירוצו של תוס' שם דגבי חנוכה יש מצוה ברואה משום חביבות הנס ולכן תקנו חכמים החיוב על גופו כשרואה הנרות או כמו שכתבו תוס' שם דכיון דבסוכה ולולב גם העושה אין מברך נסים ע"ש במהרש"א ומהר"מ:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה