דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרעה
הרא"ש בפ"ב דשבת דין ז' כתב וכיון דהדלקה עושה מצוה צריך שיהא בשמן שבנר כדי שיעור קודם הדלקה כמו דאיתא בסעיף ב' ולא אוכל להבין דאי נמי הנחה עושה מצוה צריך נמי שמן כשיעור קודם הנחה דכמו דבהדלקה עושה מצוה צריך שיעור בעת שנעשה מצות הדלקה ה"נ אם הנחה עושה מצוה צריך שיעור בעת שעושה מצות הנחה:
שם מג"א ס"ק א' למצות חנוכה לרבותא נקט. פי' מחה"ש דבשבת דף כ"ג ע"א אמר ריב"ל עששית שהיתה דולקת למ"ש מכבה ומדליקה פי' רש"י שהיתה דולקת למצות חנוכה מע"ש והתוס' הקשו כיון דהנחה עושה מצוה אמאי מכבה וי"ל דמיירי שהדליקה מתחלה לצורך שבת הרי דלהתוס' עדיף כשהודלק מתחלה לשם נ"ח דהא א"א הנחה ע"מ בהודלק תחלה שלא לשם נ"ח צריך לכבותה ובהודלק לשם נ"ח אין צריך לכבותה וא"ש דברי מג"א שהודלק לנ"ח הוי רבותא אפ"ה צריך לכבותה כיון דאמרי' הדלקה ע"מ וכתב מחה"ש שרש"י מחולק עם תוס' וסובר דאפי' הנחה ע"מ צריך לכבותה אפי' בהודלק תחלה לנ"ח ע"ש ולפענ"ד רש"י ותוס' שוים הם דמה שמפרש רש"י הא דאמר ריב"ל שהיתה דולקת שהדליקה לנ"ח מע"ש הוא ע"פ האמת דמסקינן הדלקה ע"מ א"כ מיירי ריב"ל אפי' בהודלק לנ"ח דהא ע"כ מ"ש תוס' דמיירי שהדליקה מתחלה לצורך שבת לא כתבו תוס' רק לתרץ על שקשה על קושית הגמ' א"א הנחה ע"מ מגביה ומניחה ומדליקה מיבעי' ליה דקשה אמאי לא מקשה הגמ' וא"א הנחה ע"מ אמאי מכבה ותירצו תוס' דלהכי לא מקשה הגמ' אמאי מכבה משום דהמקשן יודע דנוכל לתרץ דריב"ל מיירי שהדליק מתחלה לצורך שבת אבל לפי האמת דמסקינן דהדלקה ע"מ בודאי גם תוס' סוברים דריב"ל מיירי אפי' בהדליק מתחלה לשם נ"ח דהא א"א הדלקה ע"מ אפי' בהודלק לשם נ"ח צריך למ"ש לכבות ולהדליקה:
שם ס"ק ג' שהרואה כו' ותי' דבא לומר כו'. וכתב המחה"ש שהב"ח לא הונח לו בתירוץ זה דא"כ עכ"פ ה"ל לכתוב גם הטעם דהדלקה במקומו ולכן מסיק דלמאי דמסיק הגמ' הטעם משום הרואה א"כ אפי' א"א הדלקה ע"מ מ"מ אין הטעם דהדלקה במקומו בעי' אלא משום הרואה עכ"ל ולפענ"ד מוכח כדברי הב"ח דהרא"ש בשבת פרק ב' דין ז' שכתב אמר רבא הדליקה בפנים והוציאה לחוץ לא עשה כלום דהרואה אומר לצרכו הוא דאדלקה כיון שלא הדליקה במקום הנחתה עכ"ל והא דלמסקנת הגמ' סבר רבא דהדלקה ע"מ אפ"ה כתב הרא"ש על רבא הטעם דהרואה:
שם קשיא לי בגמ' דף כ"ב ע"ב ת"ש אמר רבא היה תפוש נר חנוכה ועומד לא עשה ולא כלום ש"מ הנחה עושה מצוה ופי' רש"י היה תפוש בידו משהדליק עד שכבתה ע"ש משמע אי הדלקה ע"מ יצא בזה אם תפוש ועומד וקשה דהא רש"י שפירש שם אי אמרי' הדלקה ע"מ צריך שתיעשה הדלקה במקום חיובא א"כ א"נ אמרי' הדלקה ע"מ צריך להדליק על פתח ביתו מבחוץ ואינו יוצא אם תפוש ועומד ואי אמרי' שפתח ביתו לאו דוקא דה"פ אם עומד ונר בידו ומדליקו נמי יצא דהוי הדלקה במקומו א"כ אי נמי אמרי' הנחה ע"מ נמי יוצא דהוי הנחה במה שהוא תפש הנר: