דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרסה
צ"ע ברא"ש בפרק לולב וערבה דין ה' שכתב וא"ת הא דאמרי' בשמעתין גבי אתרוג לדידן דאית לן תרי יומי שמיני ספק שביעי אסור ואמאי אסור דהא לא נטלינן ליה וי"ל דאם יבא אליהו ויאמר דעברוהו לאלול הוי שמיני שביעי עכ"ל ולא הבינותי דהא בסוכה דף מ"ו ע"ב אמרי' הפריש שבעה אתרוגים לז' ימים רב אסי אמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר א"כ מוכח דאתרוג לא אתקצאי רק ליומא שהפריש ומותר בימים אחרים של סוכות אע"ג שעדיין יש מצות אתרוג א"כ ה"נ גבי המפריש אתרוג, לז' ימים ויודע שבשמיני לא יטול אתרוג א"כ אף אם יבוא אליהו ויאמר על שמיני שהוא שבעה מ"מ האתרוג מותר כיון שלא הופרש על יום זה דשמיני אף אם יבוא אליהו ויאמר שהיום ז' ומחויב באתרוג מ"מ מותר האתרוג דהא לא הופרש על יום זה ואפשר אף אם יבוא אליהו ויאמר על ח' שהוא ז' פטור נמי מליטול לולב דהא הנטילה בכל הימים הוא רק מדרבנן חוץ מיום ראשון דהוא דאורייתא כדאיתא בסוכה דף מ"ד ע"א ובשמיני ספק שביעי לא תיקנו רבנן ליטול לולב כמ"ש תוס' דף מ"ז ע"א ד"ה מיתב א"כ אף אם יבוא אליהו ויאמר על ח' שהוא ז' מ"מ פטור מלולב דהא תקנת רבנן לא היה על יום זה וגם חששה רחוקה שעברוה לאלול כדאיתא בר"ה דף י"ט ע"ב מימות עזרא לא היה אלול מעובר ועי' ביצה דף ל' ע"ב בתוס' ד"ה עד כו' שכתבו נמי לאסור האתרוג בש"ת משום אם יבוא אליהו:
שם ט"ז ס"ק א' שהרי כו' ולא אגדי' למיפק ביה כו' דברי ט"ז אינם מובנים לי דמשמע מדבריו להג"א בעושה האגודה הוי מעשה ולא הזמנה וזה אינו דהא העושה סוכה הוי רק הזמנה אע"ג שעושה מעשה וכן האורג בגד למת אמרי' בסנהדרין דף מ"ז ע"ב דהוי רק הזמנה אע"ג דעביד מעשה ולפי גירסת הט"ז בגמ' עבדי להושענא ולא אגדי אין לו הבנה מאי עבדי כיון דלא אגדה א"כ מאי עבד ונראה לפענ"ד שיש ט"ס בהרב"י כשהעתיק דברי הג"א וזה לשון הג"א בביצה פרק המביא בדין ג' והיכא דעביד סוכה ולא יתיב בה א"נ עבדי להושענא ולא אגבה למיפק בה שריין בהנאה דהזמנה לאו מילתא היא עכ"ל א"כ ש"מ דלולב וסוכה שוין דלא נאסרו אא"כ עשה המעשה לצאת בו ידי מצוה גם מה שכתב הט"ז וכן ל"ד למ"ש רמ"א בסי' תרל"ח כו' גילה דעתו שאין רוצה בה באותה שעה ב"ה ממילא לא איתקצאי לכל אותו יום ע"ש משמע מדבריו דסוכה לא אתקצאי רק אם דעתו לישב בה ביה"ש ולפענ"ד נראה ודאי דאע"ג שאין דעתו לישב בה ביה"ש רק בלילה ממש או ביום בודאי איתקצאי כי כשישב בה בלילה או ביום נאסר למפרע בביה"ש ואיתקצאי לכל היום דהא אתרוג שהפריש למצוה ונוטל ביום איתקצאי לכל שבעה ובהפריש ז' אתרוגים לז' ימים הוקצה עכ"פ לכל אותו יום ומחה"ש בס"ק א' כתב על הט"ז על מה שכתב שאפי' ביום א' קודם שנטלו יש בו איסור מוקצה כתב מחה"ש מאי דפשיטא ליה נראה דעת הרב"י להיפך ניהו דבהג"א כתב הלשון כמו שהעתיק הט"ז אבל הרב"י ע"כ ס"ל דמ"ש כ"ז שלא עביד האגודה לאו דוקא דהא בסי' תרנ"ג סעיף ב' כ' עביד להושענא ולא אגבהה למיפק בה שריא בהנאה הרי דאפי' אגדו אלא שעדיין לא יצא בו מיקרי הזמנה בעלמא עכ"ל ולפי הנראה לא עיין המח"ש בהג"א עצמו רק ראה בהרב"י שהעתיקו אבל האמת יורה דרכו שיש ט"ס בהרב"י והעיקר הוא כמ"ש בהג"א בביצה שם וכמ"ש בשו"ע בסי' תרנ"ג עביד להושענא ולא אגבה למיפק:
שם מג"א ס"ק ג' למחר כו' ולפי מש"ל אין צריך כו' פי' מחה"ש דכיון דגם במוקצה מחמת מצוה לא אמרי' מוקצה מיום שעבר לא צריך לתירוץ הר"ן דהוי כאלו התנה ע"ש ולפענ"ד דלהר"ן לשיטתיה שפיר צריכין לתירוץ הר"ן דהרב"י כתב בשם הר"ן לחלק בין סוכה דאמרי' מוקצה מיום שעבר משום דצריך לאכול ביה"ש בסוכה אבל בלולב דרבנן אין צריך ליטול ביה"ש דהוי ספיקא דרבנן וכ"כ מחה"ש בס"ק א' ובסי' תרנ"ב במג"א ס"ק א' כתב בשם הר"ן דאם לא נטלו עד ביה"ש ביום ראשון נוטלו ביה"ש דספק דאורייתא לחומרא משא"כ בשאר הימים דפטור ע"ש ולפ"ז קשיא בהפריש ז' אתרוגים כל אחת ואחת יוצא בו ואוכלו למחר משמע דאפי' באתרוג שהפריש ליום ראשון דמותר לאכול בשני ואמאי דהא הלולב ביום ראשון שוה לסוכה דכמו דבסוכה צריך לאכול ביה"ש דהוי ספק דאורייתא כך לולב צריך ליטול ביום ראשון ביה"ש דהוי ספק דאורייתא ולהכי הוצרך הר"ן לתרץ דלהכי אפי' אתרוג שהופרש ליום ראשון מותר בשני דהוי כאלו התנה בפירוש שאינו מקצה אותו אלא למצותו ואינו מוקצה רק לכל היום וכל זה לפי' הר"ן שמפרש משום דאין צריך ליטול ביה"ש דספיקו דרבנן לכן הוצרך לתרץ על יום ראשון דהוי כאלו התנה בפירוש אבל רש"י בסוכה דף מ"ו ע"ב בד"ה אתרוג מפרש דאתרוג לא חזי לביה"ש משיצא בו שחרית ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דאפי' באתרוג שהפריש ליום ראשון מותר ביום השני דלא אמרי' מוקצה מיום שלעבר דהא אין צריך ליטלו ביה"ש כיון שמסתמא כבר יצא בו שחרית וצ"ע שהרב"י לא כתב פי' רש"י: