אור ברסלב
דברי צבי סימן תרסד

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרסד

סימן תרסג

קשי' לי בסוכה דף מ"ד ע"ב א"ר אמי ערבה אינה ניטלת אלא בפני עצמה ואין אדם יוצא בערבה שבלולב ופריך הגמ' כיון דאינה ניטלת אלא בפני עצמה פשיטא דאין יוצא בערבה שבלולב ורש"י פי' אלא בפני עצמה אין דבר אחר נאגד עמו וכ"כ תוס' לא שיאסור ליטול הערבה עם הלולב דלא מיירי אלא באגידי בהדי הדדי ע"ש וקשה מאי פריך הגמ' כיון דאינה ניטלת אלא בפ"ע פשיטא דאין אדם יוצא בערבה שבלולב דהא צריך לאשמעי' אפי' לא אגיד הלולב דהא אנן פסקי' בסי' תרנ"א סעיף י"ב כת"ק דר"י סוכה דף י"א ע"ב דלולב אין צריך אגד והאגוד רק לנוי ואינו מעכב וכ"כ הט"ז בס"ק ד' ובהושענא רבה צריך לכתחלה להתיר אגודו של לולב כדאיתא סוף סעיף א' א"כ צריך לאשמעינן אע"ג דלא אגד הערבה של לולב בלולב אפ"ה אין יוצא בו וזה לא אשמעי' מאינה ניטלת אלא בפ"ע דזה מיירי שלא יאגוד עמו דבר כמ"ש רש"י ותוס' אבל לאחוז הערבה ודבר אחר בידו מותר ובערבה שבלולב אינו יוצא אפי' בלא נאגד בלולב:

שם ט"ז ס"ק ב' ונוטלין כו' כיון שבמקדש כו'. והרב"י כתב הטעם שקבעו יום ז' מפני שאותו היום מיוחד במקדש שאם חל יום ז' בשבת היה ערבה דוחה שבת משא"כ בשאר הימים:

שם מג"א ס"ק ד' ונוטלין כו' ול"נ דכל לנאותו כו'. וכתב מחה"ש היינו לסברתייהו אבל בלא"ה כתב מג"א בס"ק ז' דלא חיישי' לחציצה ע"ש ולא הבינותי דהא בטור ובהרב"י איתא בשם הרא"ש שלא יאגדנו דבר אחר עמו משום חציצה אבל ביש לו בידו ד"א אין לחוש ע"ש ולפ"ז מה שכתב מג"א בס"ק ז' דלא חיישי' לחציצה קאי על מה שכתב שם בש"ע אפי' יש לו בידו ד"א אבל בנאגד עמה יש בו משום חציצה ושפיר הוצרך מג"א לכתוב פה דמותר לאגדו בלולב:

שם סעיף ד' במנהגים כתב שיקח שבעה בדים ע"ש:

שם ושיעור ארכה כו'. זה מדברי הר"ן הובא בהרב"י דכתב מסתמא דשיעור ארכה כשיעור אורך ערבה בלולב שלא מצינו שהקילו בזה עכ"ל וצ"ע שהרב"י השמיט דברי רש"י סוכה דף מ"ד ע"ב ד"ה עלה כו' וכי אמרי' ג' טפחים לגבי לולב אמרי' שתהא ערבה ארוכה ג' אבל ערבה שהיו מקיפין בה בפני עצמו כל דהו סגי והשתא נהגו להביא מורביות ענפים ארוכים ויפים כו' ע"ש:

שם סעיף ט' ברמ"א ונהגו להצניע כו'. ובהגהות אשרי בפרק לולב וערבה בדין ב' כתב וריב"ק היה נוהג בערבה וכן בערבה שבלולב לתקן מן העצים קולמסים ולבער בהן חמץ בפסח כדאמרי' גבי עירוב הואיל איתעבד בה חדא מצוה עכ"ל ובסי' תמ"ה כתב עטרת זקנים לשרוף החמץ בהושענות ויש זורקין בתנור בעת אפיית מצות ואלו ואלו דברי אלקים חיים עכ"ל ובח"י שם ס"ק ג' כתב שיש לשרוף בהושענא וכה"ג כתב מהרי"ל דיש להסיק התנור בלולב ומהר"י היה רגיל לעשות ממנו היסק בפי התנור בשעת אפיית המצות עכ"ל וצ"ע ששאר פוסקים לא כתבו כלום מערבה שבלולב רק ריב"ק לבד ומהרי"ל לבד כתב מלולב:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה