אור ברסלב
דברי צבי סימן תרלח

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרלח

סימן תרלז

קשיא לי אהא דאמרי' גבי סוכה מיגו דאיתקצאי לביה"ש דיום ראשון הוי מוקצה לכל היום והט"ז בס"ק ו' כתב דע"י מוקצה בביה"ש קמא חייל בכולהו יומי ע"ש זה ניחא אם יושב בביה"ש ראשון בסוכה אבל אם לא ישב בסוכה עד הלילה ולא אכל בסוכה בלילה הראשון עד שהיה לילה ממש כמ"ש רמ"א בסעי' ג' א"כ עדיין לא נאסרה הסוכה והנויין בביה"ש לפמ"ש רמ"א בסעי' א' שלא נאסר עד שישב בה וכיון שלא נאסר בביה"ש אע"ג שישב בסוכה בלילה לא נאסרה דהא אמרי' בביצה ד' כ"ו ע"ב אין מוקצה לחצי שבת וכדאיתא בסי' ש"י סעי' ג' ע"ש:

שם ט"ז ס"ק א' בין כו' הוא עצמו נדרש מה חג והאיך תתחלק כו'. צ"ע דהא מה דדרשי' בסוכה ד' ט' ע"א מחג הסוכות שבעת ימים לה' שעצי סוכה אסורין הוא בסדר אמור אל הכהנים והפסוק חג הסוכות כו' באספך הוא בסדר ראה והאיך כתב הט"ז והאיך מתחלק תיבה אחת לב' דברים הא מתיבת באספך לא דרשי' איסור הנאה בסוכה רק מתיבת חג מה חג לה' אף סוכה לה' עי' בסוכה שם ולפמ"ש הט"ז בעצמו בסי' תר"ל ס"ק א' דמשמעות הכתוב דסוכות תעשה באספך קאי אסכך דוקא דדפנות לא מקרי סוכה דהא דדרשי' בסכת בסכות היינו מיתורא לדפנות והיינו פסוק אחר שהוא בסוכת תשבו אבל קרא דבאספך אינו יתור ופשטי' קאי על הסכך ע"ש א"כ הכא ה"נ נוכל לומר כן דדוקא קרא באספך קאי דוקא על הסכך ולא על הדפנות אבל הפסוק חג הסוכות שבעת ימים לה' דדרשי' מיניה דסוכה אסור בהנאה קאי נמי על הדפנות וצע"ג:

מ"ש בעטרת זקנים בריש סי' תר"ל דהא דכל הדברים כשרים לדפנות היינו הפסולים מדרבנן אבל הפסולים מדאורייתא כגון מקבל טומאה או אין גדולו מן הארץ פסול אף לדפנות ע"ש לפענ"ד יש ראיה ברורה דאף פסולים דאורייתא כשרים לדפנות דבסוכה דף ב' ע"א איתא א"ל אביי אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל כו' אלמא דפשיטא לאביי ולרבא דמחיצות של ברזל כשרות ע"ש וברזל הוא פסול מדאורייתא כדאיתא בסי' תרכ"ט עי' שם בט"ז ס"ק ד' ובמג"א ס"ק א':

שם מג"א רש"י פי' הטעם כו' דליכא משום סתירת אוהל פי' המח"ש דהיינו בסוכה רעועה ביה"ש אין בה משום סתירת אוהל ע"ש וצ"ע האיך יוצא בסוכה זו שהיא רעועה ועומדת ליפול דבסי' תרכ"ח סעי' ב' פסקי' שצריך שיכולה לעמוד ברוח מצויה ובסוכה דף כ"ג ע"א משמע דבין ר"מ ובין ר"י סבירא להו דבעינן סוכה הראויה לשבעה דאמרי' שם מ"ט דר"י סוכה שאינה ראויה לשבעה לא שמה סוכה ור"מ הא נמי מיחזא חזי מדאורייתא ע"ש משמע דלכ"ע צריך ראויה לשבעה והא דפליגי רבנן על ר"א בדף כ"ז ע"ב דאין צריך ראוי' לשבעה היינו שאין צריך לישב כל ז' בסוכה אחת אבל ודאי צריך גם לרבנן סוכה בריאה שראוי' לעמוד כל ז' דהא דוחק לומר דר"מ ור"י סוברים כר"א וחולקים על רבנן וכן פי' רש"י סוכה דף ב' ע"א בד"ה שבעת ימים סוכה סוכה של שבעה ועי' בתוס' שם ד"ה כי עביד כו' משמע דעכ"פ צריך להיות הסוכה ראויה לעמוד כל ז':

שם ס"ק ב' וכל זה כו' דעכ"פ ישב בה כו'. וצ"ע דבסי' מ"ב סעיף ג' פסקינן אזמנ' ולא צר צר ביה ולא אזמנה מותר א"כ הכא דלא נעשית לשם סוכה א"כ לא אזמני' ולא מהני ישב בה לאיסור ואע"ג דע"כ דסוכה נעשה לצל כדאיתא בסי' תרל"ה מ"מ הא לא אזמניה לשם מצות סוכה:

שם ס"ק ה' דמוקצים כו' ר"ש מודה דאסור כו'. וצ"ע דהא רמ"א דכתב דבשבת ויו"ט מוקצים הם קאי על כל מה שכתב בש"ע דאפי' נפלו אסורים משום מוקצה ובכה"ג ר"ש מתיר דר"ש לא אסר בהוקצה למצותו רק בשעת מצותו כדאיתא בשבת דף מ"ה ע"א אין מוקצה לר"ש אלא כעין שמן שבנר בשעה שהוא דולק ופי' רש"י בד"ה כעין שמן כו' דהוקצה לכל זמן איסור דליקתו ולא יותר ומשכבה אין בו מצוה וכן כתב הט"ז בסי' רע"ט ס"ק א' דר"ש אין אוסר אלא כל זמן שהוא דולק עדיין ומה שאסר שם בש"ע נר שהדליקו אתיא כר"י וצ"ע בט"ז שם שכתב וגם באשר"י פ"ק דחולין כתוב ואנן קיי"ל כר"ש דל"ל מוקצה אלא בנר שהדליקו בו בשבת והוא ט"ס וצ"ל הדולק בשבת עכ"ל וצ"ע דאם נגרוס ברא"ש נר הדולק דמשמע בנר שהדליקו מותר א"כ האיך כתב הרא"ש ואנן קיי"ל כר"ש דהא אדרבה אנן קיי"ל דנר שהדליקו נמי אסור ולפענ"ד שפיר הגירסא ברא"ש בנר שהדליקו וכוונת הרא"ש כמ"ש הר"ע מברטנורא בשבת פרק ג' משנה ו' דבכל מוקצה קיי"ל כר"ש דמותר ואין הלכה כר"ש שמתיר בנר שהדליקו בו בשבת וכבה דבזה קיי"ל דאסור ע"ש וזה נמי כוונת הרא"ש ואנן קיי"ל כר"ש אלא בנר שהדליקו בו לא קיי"ל כר"ש ואף שהלשון קצת דחוק ברא"ש מ"מ נראה שכוונת הרא"ש הוא כמו שכתבתי:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה