דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרל
קשיא לי בסוכה דף ז' ע"א דפריך אביי לרבא ומי אמרי' מיגו והתניא דופן סוכה כדופן שבת כו' ויתירה שבת על סוכה כו' מאי לאו יתירה שבת דסוכה אסוכה כו' והנה ע"כ צ"ל דקושית אביי היא רק על רבא שאמר מיגו מקילתא לחמירתא דהיינו מסוכה אשבת ומברייתא מוכח דלא אמרי' מיגו מקילתא לחמירתא אבל מחמירתא לקילתא דהיינו משבת לסוכה אדרבה מוכח מברייתא דאמרי' דהא תניא דופן סוכה כדופן שבת ולפ"ז קשה מאי פריך הגמ' שם אי הכי לתני נמי יתירה סוכה דעלמא אסוכה דשבת כו' ואלו סוכה דשבת לא בעי טפח שוחק וסגי בלחי כו' דמשמע דקושית הגמ' אי הכי קשה למאי דמשני רבא לא יתירה שבת דעלמא על שבת דסוכה דהיינו דאמרי' מיגו מקילתא לחמירתא והא גם לאביי דסבר דלא אמרי' מיגו מקילתא לחמירתא רק מחמירתא לקילתא קשה נמי ליתני נמי יתירה סוכה דעלמא דבעיא טפח שוחק כו' דהוי מחמירתא לקילתא דמודה אביי דאמרי' מיגו כדמפורש בברייתא דופן סוכה כדופן שבת ועוד קשיא לי על דמשני הגמ' ההוא לא איצטרכא השתא מקילתא לחמירתא כו' דא"כ קשיא אמאי תני בברייתא דופן סוכה כדופן שבת דהיינו מחמירתא לקילתא דהא נמי כ"ש והגמ' היה יכול לשנות בפשיטות ההיא לא איצטרכא כיון דכבר תני דופן סוכה כדופן שבת דשמעינן דאמרי' מחמירתא לקילתא תו לא צריך לאשמעינן בסוכה דשבת לא בעי טפח שוחק וסגי בלחי דהיינו נמי מחמירתא לקילתא דכבר אשמעי' מרישא: שם מג"א אמרי' כו' וזה דוחק גדול כו'. ולפענ"ד מוכח מדברי תוס' שגבי קנה פחות פחות מג' פשיטא דמהני דבסוכה דף י"ח ע"א בתוס' ד"ה סיכך כו' כתבו כשיש בה פצימין וביניהם פחות פחות מג' כשרה דאמרי' בה לבוד והא דאיצטריך ליה לאשמעינן משום דלאידך לישנא קפסיל רבא משום שפצימין לחלל האכסדרה נעשה ולא לאויר החיצון ע"ש משמע דהיכא דהפצימין נעשה לחלל הסוכה פשיטא דכשר:
שם ס"ק ג' וכשרה כו' בסוכה גדולה כו'. ולפענ"ד מוכח קצת דאביי בסוכה גדולה כשר דבסוכה דף ט"ז ע"ב פריך הגמ' על ר' אמי דאמר פס ד' ומשהו מתיר בסוכה משום דופן ופריך הגמ' מקמ"ל ובדף ז' ע"א דאמר ריב"ל עושה פס ד' ומשהו לא פריך הגמ' מקמ"ל א"ו דריב"ל דמיירי בסוכה העשויה כמבוי א"כ שפיר קמ"ל אע"ג דדופן ג' רחוקה הרבה אפ"ה כיון שעושה פס ד' ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לדופן אז מצטרפין דופן ג' אע"ג שרחוקה אבל ר' אמי בדף ט"ז דלא אמר סוכה העשוי כמבוי רק בדופן אחת ומעמיד פס ד' ומשהו בפחות מג' פריך פשיטא דאמרי' לבוד דהוי השתא שתי דפנות כמו שפי' תוס' בד"ה בפחות. שם ס"ק ד' בד"א כו' נתר' בטפח שוחק כו'. לא אוכל להבין אמאי צריך טפח שוחק דהא ע"כ צ"ל דמצטרפין דופן אמצעי דא"א דאין מצטרפין דופן אמצעי א"כ צריך פס ד' ומשהו דהא לפי' התוס' שהוא כפי' הר"ן מיירי במבוי סתום מג' רוחות וסיכך לצד הלחי ולפנים לצד הבתים לא סיכך ע"ש א"כ אי אין מצטרפין דופן אמצעי הוי כמבוי המפולש דצריך פס ד' ומשהו וכיון דמצטרפין דופן האמצעי הוי ליה ג' דפנות ואין צריך לטפח שוחק כלל וצ"ע במהרש"א שם בתוס' ד"ה סיכך דף ז' ע"ב דכתב אך קשה אהך סוכה דע"ג מבוי דאיירי בסוכה מפולשת מאי קאמר דאילו סוכה דעלמא בעי טפח שוחק הא בסוכה העשויה כמבוי מפולש בעינן פס ד' והכי הל"ל דאילו בסוכה בעלמא בעי פס ד' ע"ש דצ"ע דהא לתוס' לא מיירי בסוכה מפולשת דתוס' כתב דמיירי במבוי סתום מג' רוחות והו"ל להקשות על רש"י דפי' דמיירי במבוי מפולש ובעיקר קושית מג"א על הרב"י נראה דלא קשיא כ"כ דודאי בשווקים וברחובות בודאי לא מועיל הדופן כנגדו רק הרב"י מדמה החצר שדפנות עושים רה"י שדומה למבוי שסיכך כלפי חוץ רחוק מדופן האמצעי דמהני הדופן האמצעי לפי שדופן זה. עשה המבוי לרה"י בהצטרפות דופני הצדדים ולכן מצטרף הדופן האמצעי אע"ג שהוא רחוק ה"ה בחצר נמי אמרי' כן:
שם ס"ק ט' סיכך כו' משום מצות סוכה כו'. ופי' מחה"ש דאמרי' מגו דהוי דופן לסוכה הוי נמי לשבת לכאורה קשה דבסוכה דף ז' ע"ב דעביד צריכותא דרבא צריך לאשמעי' גבי שתים כהלכתן וכן לשבת דאמרי' מיגו מקילתא לחמירתא ע"ש הא אשמעינן דאמרי נמי מקילתא לחמירתא מסיכך ע"ג מבוי כמ"ש מג"א מיגו דהוי דופן לסוכה הוי דופן לשבת וצ"ל דאי לא אמר רבא גבי שתים כהלכתן דמהני לשבת הוי אמרי' בסיכך ע"ג מבוי דכשר רק לענין סוכה כיון דמדאורייתא הוי רה"י לענין שבת אבל איסור דרבנן לטלטל בו אסור אפי' בשבת דסוכה דס"ד דלא אמרי' מיגו מקילתא לחמירתא וכן נראה מרש"י שם דף ז' ע"א בד"ה ואלו אבל המג"א כתב דאפי' מדרבנן מותר לטלטל בשבת של סוכה וקצת קשה לדברי מג"א דכתב דפסי ביראות עדיפי דיש היתר לעולי רגלים היה הגמ' יכול לומר שם הצריכותא דס"ד דפסין עדיפא משום דיש היתר לעולי רגלים: