דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרכד
בפסחים דף נ"ד ע"א אמרי' דבשבת מברכין על אור היוצא מן העצים ומן האבנים אבל ביו"כ אין מברכין רק על אור ששבת משום שלא נהנה מן האור היום ועכשיו הותר לו עי' במחה"ש וצ"ע דהא בשבת נמי פסקה ממנו הנאת אור ולמוצאי שבת הותר אמאי לא צריך נמי לברך על אור ששבת כמו ביו"כ דאף לטעם שנברא האור במ"ש שפיר לברך על אור היוצא מהאבנים מ"מ לטעם שפסקה ממנו הנאת האור צריך לברך על אור ששבת וצ"ל כמ"ש בטור ובש"ע בסי' רצ"ח דבמוצאי יו"כ י"א שצריך לחזור על האור ובמוצאי שבת אין צריך וכתב מג"א בס"ק ב' להורות שיום זה קדוש משאר יו"ט שנאסר להבעיר אור ע"ש ומטעם זה אין צריך לברך במוצאי שבת על אור ששבת:
שם מג"א ס"ק ז' של כו' אסור להכין כו' עסי' תקכ"ז ופי' מחה"ש דאע"ג שכתב שם שכח להניח ע"ת מקנה קמחו לאחרים ואופין לו משום דע"ת מדרבנן משא"כ מיו"כ לשבת אסור מן התורה למחמירים ועושים ב' ימים ע"ש וצ"ע דבסי' תקכ"ז כתב מג"א בס"ק כ"ב דמי שמתענה ביו"ט אסור לבשל מיו"ט לשבת אפי' ע"י עירוב ומ"מ אחרים אופין ומבשלין לו וכתב מחה"ש דכיון דאסור לבשל לאחרים ולא שייך לדידיה הואיל אי מקלע אורחים מן התורה אסור לבשל מיו"ט לשבת ע"ש א"כ ראינו אע"ג דאסור לבשל מן התורה לשבת אפ"ה מותרין אחרים לבשל לו וצריך לחלק דגבי מתענה הוא אסור אבל אחרים שאינם מתענים מותרים אבל הכא לאותם שעושים ב' ימים יו"כ ומחזיקים היום בע"ש ליו"כ גם אחרים אסורים ולפ"ז אין צריך לומר הטעם בשביל שמדאורייתא אסור דאם היה אפי' אסור ביו"כ דידיה רק מדרבנן א"כ אחרים אסורים לבשל עכ"פ מדרבנן כיון שהוא מחזיק אותו ליום זה ליו"כ: שם כתוב בתשובת מהר"ם כיון דבהיתר הוא מבשל כו' כתב בספר הגהות רע"א לכאורה ל"צ לזה דהא גם במבשל בשבת במזיד מותר לאחרים במ"ש מיד עכ"ל ולא אוכל להבין דהא הרמב"ם סובר דיו"כ ושבת קדושה אחת א"כ הוי כמבשל בשבת במזיד דאסור לאחרים לבו ביום כדאיתא בסי' שי"ח סעיף א' ועוד נראה דלפמ"ש מג"א שם בס"ק ב' דלהכי מותר לאחרים למ"ש מיד ולא צריכים להמתין בכדי שיעשו בשביל שנהנה ממלאכת שבת דמלתא דלא שכיחא לא גזרי ע"ש הטעם הזה שייך רק שם דפשיטא דישראל שיבשל בשבת במזיד הוא מילתא דלא שכיחא אבל הכא דיו"כ שחל בה' דלאותן המחזיקים ב'. ימים א"כ גם ע"ש יו"כ הוי מילתא דשכיחא לפמ"ש מג"א בסי' תקנ"ו לענין ס"ב שחל במ"ש מיקרי דבר קבוע שלפי קביעות השנים חל במ"ש ע"ש וה"נ דלפי קביעות השנים חל יו"כ ביום ה' והוי דבר קבוע ומילתא דשכיחא ולכך צריך מהר"ם לומר דבהיתר מבשל דאל"כ היה צריך להמתין בליל שבת בכדי שיעשה שלא יהנה ממלאכת יו"כ: