דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תרכג
מג"א ס"ק א' לשקיעת החמה היינו סוף שקיעה כו' דסוברים כרי"ף ורא"ש כו'. ופי' מחה"ש כשהחמה בראש האילנות וסמוך לתחילת שקיעת החמה דהיינו חצי שעה קודם חד זמן הוא וכוונת הש"ע סמוך לשקיעת החמה היינו בסוף שקיעה וכתב הב"ח שנוהגים עכשיו כו' דבירושלמי פליגי רב ור"י בזמן סוף התפלה דלר"י צ"ל סוף התפלה כשהחמה בראש האילנות ואז הוא התחלת התפלה לרב וסוף זמנה בלילה מ"מ מודה רב דלכתחלה אם אפשר יש להתחיל ביום והסיום בלילה והרי"ף והרא"ש פסקו כרב ומה שמביא מג"א דברי הב"ח הוא למותר דבש"ע פסק כהרי"ף והרא"ש בהדיא לפי' מג"א סוף שקיעה עכ"ל מחה"ש ולפענ"ד צ"ע כיון דש"ע פוסק כרב אמאי כתב שיסיים סמוך לשקה"ח דהיינו חצי שעה קודם סוף השקיעה הא לרב צריך להיות עכ"פ הסיום התפלה בלילה וכן מוכח ביומא דף פ"ח ע"א דסברי רבנן כרב ואמרי דבעל קרי טובל עד המנחה ופי' רש"י אבל ראה קרי מן המנחה ולמעלה אין מותר לטבול עד שתחשך דתפלת נעילה בלילה ע"ש גם מה שכתב מחה"ש דלר"י סוף התפלה ולרב התחלת התפלה כשהחמה בראש האילנות ומודה רב דלכתחלה ביום משמע דלכתחלה צריך להתחיל קודם כשהחמה בראש האילנות צ"ע דא"כ אמאי פסק בש"ע לכתחלה כשהחמה בראש האילנות וזה לא כרב ולא כר"י והרא"ש ביומא פרק ח' דין כ' כתב הירושלמי הפלוגתא דרב אמר נעילת שערי שמים אפי' בלילה ור"י אמר נעילת שערי היכל דהיינו ביום ורב אמר לאחוה דאימא דרב אדא כי תחזי שמשא בריש דקלא הב לי גלותאי דליצלי נעילת שערים מתחלפא שטתי' דרב תמן אומר נעילת שערי שמים והכא אומר בנעילת שערי היכל מדצלי בעוד היום אמר רב מתנא רב מאריך בצלותי' סגיא הוה מגיע לנעילת שערי שמים עכ"ל ומדפריך הירושלמי דהיה מתחיל כשהחמה בראש האילנות דבזה מחליף שיטתיה דהוא נעילת שערי היכל משמע דלר"י דסובר נעילת שערי היכל סגי כשמתחיל כשהחמה בראש האילנות גם משמע כיון דאמר רב כי תחזי שמשא בראש דקלא הב לי גלותאי כו' משמע דלכתחלה סגי כשהחמה בראש האילנות:
שם ס"ק ד' ותוקעין כו' מ"מ הוי ביה"ש כו'. עי' במחה"ש וצ"ע דנראה דצריך דוקא לתקוע בלילה ממש דלכל הטעמים שכתב הרב"י לתקיעה זו שייכים רק בלילה ובשבת דף קי"ד ע"ב בתוס' ד"ה ואמאי כו' כתבו שתוקעין במוצאי יוה"כ להודיע שהוא לילה להאכיל את בניהם ולהכין צרכי סעודה למוצאי יו"כ: