אור ברסלב
דברי צבי סימן תריא

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תריא

סימן תרי

הרב"י כתב מדמפסיקין מבעוד יום משמע שלילו כיומו לכל דבר עכ"ל ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דהא ביומא דף פ"א ילפי' בגמ' שלילו כיומו לכל דבר בין לאזהרה בין לעונש וכיון שמוכח מקרא למאי צריך הרב"י לומר שמוכח מדמפסיקין מבעוד יום ובאמת בכל שבת ויו"ט לא כתבה תורה שלילו כיומו דלא איצטריך דפשיטא דערב ובוקר יום אחד רק ביו"כ צריך קרא כמ"ש בסי' תר"ד דבשבועות דף י"ג ע"א אמרי' דרק היום מכפר ולא הלילה לכן ס"ד דליכא קדושת יו"כ בלילה להכי איצטריך קרא דלילו כיומו ועוד קשה להרב"י דלסברתו דידעי' דלילו כיומו מדמפסיקין מבע"י א"כ להרמב"ם דסובר שאין תוספת דבר תורה רק בעינוי אבל לא בעשיית מלאכה א"כ מנ"ל להרמב"ם דבלילה אסור וחייב על המלאכה ועוד קשה כיון דבתוספת יו"כ ליכא כרת כמ"ש מג"א ריש סי' תר"ח א"כ נאמר נמי דבלילה נמי ליכא כרת דדיו לבא מן הדין להיות כנדון וחלילה לומר כן ולפענ"ד דברי הרב"י צע"ג:

שם מג"א ס"ק א' בסקילה כו' והחובל ביו"כ חייב. וכתב מחה"ש אבל יוה"כ דליכא מיתות ב"ד רק כרת וכרת עם ממון חייבים אפי' מזיד דלא קי"ל כר"נ בן הקנה עכ"ל משמע שסובר דבכל כרת עם ממון חייב וזה אינו דדוקא בחובל אמרי' בכתובות דף ל"ב ע"ב דבפירוש ריבתה תורה חובל לתשלומין אבל כל שאר חייבי כריתות כיון דלוקין פטורין מלשלם וכן פסק הרמב"ם בפ"ד מהל' חובל הלכה ט' החובל בחבירו ביוה"כ אפילו במזיד חייב בתשלומין אע"פ שעבר עבירה שהוא חייב מלקות והלא כל המחויב מלקות ותשלומין לוקה ואינו משלם כך הם הדברים בכל חוץ מחובל בחבירו שהוא משלם כו' ע"ש ובב"ק פרק ז' משנה ב' גבי טבח ביו"כ ופי' הרע"ב שאין זדונו אלא כרת וכגון דלא אתרו בי' ולא לקי דקי"ל כל חייבי מלקות שוגגים חייבים בתשלומין אבל חייבי מיתות ב"ד אפי' שוגגים פטורים וכ"כ תוס' ב"ק דף ע"א ע"א ד"ה בטובח כו' והא דלא פסקינן כר"נ בן הקנה היינו שהוא סובר דיו"כ כשבת לפטור אפילו שוגג בזה לא פסקינן כוותי' משום דפסקינן כר' יוחנן דחייבי מלקיות שוגגין פטורים בכתובות דף ל"ה ע"א וע"ש דף ל"ה ע"ב לר"ל גבי ר"נ בן הקנה:

שם ס"ק ב' לקנב כו'. צ"ע בתוס' שבת שם דף קי"ד ע"ב ד"ה אלא כו' דאסמכתא בעלמא דאי מדאוריית' ביוה"כ נמי ליתסר עכ"ל א"כ מוכח דתוס' לא סברי כרש"י בד"ה אלא לאו כו' ובשאר יוה"כ שרי ואע"ג דכתיב בי' נמי שבתון שבות לאו ממלאכה הוא אלא מכל דבר המעכבו מלהתענות עכ"ל דא"א תוס' סברי כרש"י דשבתון גבי יו"כ קאי אתענית ולא אמלאכה אמאי כתב תוס' דאי בשבת אסור מדאורייתא דכתיב שבתון ביו"כ נמי ליתסר דלפי' רש"י לא קאי שבתון אמלאכה א"כ קשה בתוס' שם ד"ה לעולם למלאכה וקניבת ירק דבריית' היינו שעושים דק דק דהוי איסור דאורייתא כו' א"כ קשה קושי' רש"י אמאי נקט הברייתא יה"כ שחל בשבת דמשמע דיו"כ שחל בחול מותר ואמאי כיון דהוי בשבת איסור דאורייתא משום דכתיב שבתון ביו"כ בחול נמי ליתסר דכתיב ביה נמי שבתון:

שם דא"כ הוי מוקצה כו'. ואפשר דכמו שהתירו קניבת ירק דהוי נמי שבות כמ"ש רש"י שבת דף קט"ו ע"א בד"ה מותר ה"נ התירו מוקצה אע"ג דהוי שבות:

שם התוי"ט ביומא בפרק א' משנה א' כתב דהרמב"ם סובר דרחיצה ונעילת הסנדל לאו דאורייתא ע"ש וצ"ע דמדברי הרמב"ם בפ"א הלכה ה' ובפ"ג מהל' שביתת עשור יראה בפירוש שסובר שהם דאורייתא וכמ"ש הרב"י בסימן זה ומ"ש הה"מ שם שהם דברי סופרים כונתו דהם דאורייתא והרמב"ם קורא אותם דברי סופרים וכמ"ש הה"מ בפ"א מהל' אישות הל' א' ע"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה