אור ברסלב
דברי צבי סימן תרי

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תרי

סימן תרט

הרא"ש ביומא פרק ח' דין כ"ז כתב שיש לברך על. הדלקת הנר ביו"כ כמו בשבת משום שלום בית ע"ש וצ"ע דבפסחים דף נ"ג ע"ב במתניתין מקום שנהגו להדליק נר ביו"כ מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין ובגמ' תנא שניהן לדבר אחד נתכוונו ופי' רש"י האומרים להדליק משום דאין משמש לאור הנר והאומרים שלא להדליק סוברים כשהנר דולק מתאוה לאשתו ע"ש וכן כתבו הט"ז ומג"א ולדברי הרא"ש הו"ל למימר דהאומרין להדליק הוא משום שלום בית דהא האומרין להדליק אין חוששין שיראה את אשתו ומתאוה ועוד צ"ע דבפסחים שם איתא רשב"א אומר יו"כ שחל בשבת אף במקום שאמרו שלא להדליק מדליקין מפני כבוד השבת וא"א דגם ביו"כ מצוה להדליק משום שלום בית ואפ"ה האומרין שלא להדליק סוברים דדחינן שלום בית ולא מדליקין משום שלא יתאוה לאשתו א"כ אמאי מדליקין ביו"כ שחל בשבת משום שלום בית הא חזינן דדחינן שלום בית מחשש שלא יתאוה לאשתו: הרב"י כתב בשם המרדכי בפרק מקום שנהגו דאין מברכין מקום שנהגו להדליק אלמא ליכא מצוה ואין לומר וצונו משום מנהג ובפרק במה מדליקין כתב נראה דביוה"כ בלא שבת אין מברכין דלא חשו לשלום בית אלא בשבת עכ"ל וצ"ע אם נאמר דלהאומרים מדליקין אין הטעם משום שלום בית כלל רק שלא יבוא לשמש א"כ לא צריך המרדכי לומר דלא יברך משום דאין מברכין על המנהג ת"ל אפי' אם היה מצוה גמורה להדליק כדי שלא ישמש אפ"ה אין מברכין משום דהוי תקון לא תעשה דאין מברכין כמ"ש הפ"מ ביו"ד סי' י"ט במשבצות זהב ס"ק א' ע"ש ועוד צ"ע דשם בפסחים דקאמר רשב"א יו"כ שחל בשבת אף שאמרו שלא להדליק מדליקין מפני כבוד השבת ועני ר' יוחנן בתרי' וחכמים אוסרים ע"ש ושם דף נ"ה ע"א פריך הגמ' מעיקרא תני מנהגא ולבסוף תנא איסורא ומתרץ הא ר"מ והא ר"י והרע"ב מפרש שם במשנה פרק ד' משנה ה' דבגליל היו אוסרים איסור גמור ולא מכח מנהג וכן משמע בגמ' ובפי' רש"י שם דכל דתנא אוסרים משמע איסור גמור א"כ ה"נ דקתני גבי יו"כ שחל בשבת וחכמים אוסרים משמע איסור גמור ורשב"א חולק על החכמים ביו"כ שחל בשבת משמע ביו"כ שחל בחול לא פליג רשב"א וסובר נמי במקום שאמרו שלא להדליק הוי איסור ולא מנהג בעלמא:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה