אור ברסלב
דברי צבי סימן תקצ

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקצ

סימן תקפט

קשיא לי בר"ה דף כ"ט ע"ב א"ר לוי שבתון זכרון תרועה היינו ביו"ט שחל בשבת שיש רק זכרון תרועה ולא תרועה ממש דקשה האיך ס"ד לומר כן הא בדף ל"ג ע"ב איתא במתניתין סדר תקיעות שלש של שלש שלש ויליף בגמ' שם מדכתיבי שלשה פסוקים והעברת שיפר שבתון זכרון תרועה יום תרועה א"כ ש"מ דזכרון תרועה הוי תרועה ממש ולא זכרון פסוקים לבד וכיון דתני במתניתין שלש של שלש שלש וליכא פסוקים אחרים רק הני שלשה פסוקים ליליף מיניה שצריך להיות שלש א"כ ש"מ ממתניתין דשבתון זכרון תרועה הוי תרועה ממש:

שם מג"א ס"ק ב' יותר כו' שהאריך, קצת בשברים כו' משמע מדברי מג"א שרמ"א קאי על תשר"ת שיוכל להאריך קצת בשברים וכן פי' מחה"ש דהא בתשר"ת שיעור תקיעה ח"י כחות לאפוקי דעת תוס' ורא"ש שהובא בהרב"י דאפי' בתשר"ת אין להאריך בשבר יותר משיעור תקיעה דתר"ת ודעת רמ"א הוא דעת הג"א עכ"ל מחה"ש ולפענ"ד המעיין בהג"א בר"ה פרק ד' ברא"ש דין י' כתב הג"א ול"נ שאין צריך ליזהר שלא יאריך שברים כשיעור ג' קולות כ"ש דהא עבדינן שברים גנוחי גנח א"כ תקיעה לא הוי אלא כשיעור ג' גניחות שהם גדולות יותר עכ"ל וכן כתב הרב"י בשם המרדכי שא"צ ליזהר בשברים שלא יאריך בשברים שיעור ג' כחות כ"ש כו' תקיעה לא הוי רק ג' גניחות והם גדולים יותר עכ"ל וזה נמי כוונת רמ"א דבש"ת יוכל להאריך קצת בשברים יותר מג' כחות כ"ש דבש"ת הוי שיעור תקיעה כשיעור ג' גניחות שהם גדולות מג' כחות כ"ש וכן מסומן ברמ"א מרדכי והג"א: שם צ"ע בתה"ד הובא בהרב"י דלדעת האומרים בנשימה אחת מ"מ צריך להפסיק ביניהם מעט דבסוף פ"ק דחולין דקאמר רב אשי תוקע ומריע בנשימה אחת ופירש"י מ"מ מפסיק הוא בינתיים עכ"ל וצ"ע דתוס' בסוכה דף נ"ד ע"א בד"ה מהו דתימא כתבו דבין תקיעה לתרועה צריך הפסק כדאיתא בר"ה דף ל"ד ותקעתם תרועה תקיעה בפני עצמה ותרועה בפני עצמה ע"ש א"כ מה שרש"י פי' בחולין שם דצריך להפסיק היינו בין תקיעה לתרועה דילפי' מקרא דצריך להפסיק אבל מנ"ל לתה"ד דצריך להפסיק בין שברים לתרועה דשניהם הוי משום תרועה א':

שם צ"ע בתוס' ר"ה דף ל"ג ע"ב סד"ה שיעור כו' ושמא כיון שעשו התקיעה לשם פשוטה שאחר התרועה כו' ומיהו אשכחן ומשך בשניה כשתים כו' ולא הבינותי דשאני התם דעשה כשיעור שתי תקיעות כמו שפי' רש"י שם במתני' שמשך בשניה תקיעה של אחר התרועה משך כשנים לצאת בה ידי שתיהם א"כ עשה ב' תקיעות תקיעה לאחר התרועה ותקיעה לפני תרועה ולכן כן צריך לומר דלהכי לא עלה משום פסוקי תקיעה לא מפסקינן אבל הכא שעשה רק שיעור תקיעה אחד שיהא עולה לתקיעה שאחר התרועה אין עולה אותה תקיעה עצמה לתקיעה שלפני התרועה:

שם מג"א ס"ק י"ב תקיעה כו' במקום תקיעה ראשונה כו'. לפענ"ד צריך לחלק דאע"ג שתוס' ורא"ש בדף ל"ג ע"ב כתבו דלהכי תקיעה אחרונה של קשר"ק אינ' עולה למנין קש"ק דכיון שעשו לשם תקיעה שלאחר התרועה לא רצו שתעלה לשם פשוטה שלפני' ע"ש אע"ג דשם אחד מן הסדרים אינו אמת מ"מ כיון דעבדינן מחמת ספק כל הסדרים א"כ עשה התקיעה אחרונה בקשר"ק לשם מצוה קשר"ק לא יוכל להעלות אותה תקיעה לשם תקיעה שלפני קש"ק כיון שצריך תקיעה זו עכ"פ משום ספק לפשוטה אחרונה של שר"ק אבל הכא בהפסיק שפסול תקיעה ראשונה ותרועה לגמרי אע"ג שהוא בטעותו תקע תקיעה אחרונה לשם תקיעה אחרונה מפני שסבר שתקיעה ראשונה ותרועה כשרים יוכל להעלות תקיעה אחרונה זו במקום תקיעה הראשונה כי מה שחישב הוא התקיעה זו לשם אחרונה היה בטעות ולא דמי לקשר"ק וקש"ק ששניהם מחמת ספק:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה