דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקפב
הרב"י כתב בשם תר"י שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט שאין צריך לחזור הואיל והזכיר מלכיות וא"ח כתב בשם הראב"ד דחוזר וכן נראה מדברי הפוסקים עכ"ל ובסי' קי"ח פסק רמ"א כתר"י דאין צריך לחזור וכן נראה דעת מג"א שם וצ"ע דהא בברכות דף י"ב ע"ב איתא בגמרא מאי הוי עלה אמר ר"י מלך אוהב צדקה ומשפט ורבה אמר המלך המשפט והלכתא כרבה וכתב הרא"ש דלרבה אפי' בדיעבד לא יצא כמ"ש הרב"י וכיון דר"י אומר מלך אוהב ורבה חולק ואמר דצריך דוקא לומר המלך המשפט אפי' בדיעבד לא יצא במלך אוהב:
שם בספר חיי אדם כלל כ"ד סי' ו' כתב בשם הגאון מו"ה אבלי שאם טעה בלילה ולא אמר המלך הקדוש שאינו חוזר כדין טעה ולא הזכיר יעלה ויבא בליל ר"ח שאין מקדשין החודש בלילה עכ"ל וצ"ע אמאי אמר זאת לענין המלך הקדוש דהא מטעם שאין מקדשין החודש בלילה אפי' התפלל תפלה של חול ולא הזכיר של ר"ה נמי נימא דיצא אע"ג דבשאר יו"ט לא יצא כדאיתא בסי' תפ"ז הכא לימא דיצא ולפענ"ד נראה דר"ה שאני משאר ר"ח דהא אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראייה היו מחזיקין לילה ליו"ט לאסור ממלאכה כמ"ש רש"י ביצה דף ד' ע"ב ד"ה כל היום כו' ושם דף ה' איתא דאפי' אם באו מן המנחה ולמעלה שאין מקבלין אותם ובודאי יו"ט למחר אפ"ה גומרין את היום בקדושה כמ"ש רש"י שם א"כ ליל א' של ר"ה בודאי קודש בין אם יקדשו ב"ד ביום ראשון בין אם לא יקדשו ואפי' לאחר תקנת ריב"ז שמקבלין כל היום כתבו תוס' שם ע"ב ד"ה מי שאם לא באו עדים עד סמוך לחשיכה ולא היה שהות ביום לקבל עדותן ומ"מ היו יכולין לעשות מעט מלאכה לא היו:
עושין ע"ש א"כ מוכח דליל ראשון ויום ראשון הוי קודש בין. אם יקדש ב"ד או לא וכיון דלילה בודאי יו"ט צריך להזכיר של יו"ט בתפלה ולומר המלך הקדוש אח"כ ראיתי בתר"י בברכות דף ל' ע"ב שפסק הרי"ף שאין מחזירין בערבית של ר"ח שאין מקדשין החודש אלא ביום כתבו תר"י ואית דמפרשי ביו"ט של ר"ה כיון שתלה בר"ח אם טעה ולא הזכיר של יו"ט בערבית אין מחזירין אותו דכר"ח דיינינן ליה ונוכל לומר שאע"פ שתלוי בר"ח כיון שהוא יו"ט ומצות יו"ט אלימא טפי שיש בו איסור מלאכה משא"כ בר"ח ובתפלה ג"כ אין מזכירין ענין ר"ח אלא ענין יו"ט יותר יש לנו לדון אותו כמו יו"ט מלדון אותו כמו ר"ח ואם לא הזכיר בערבית מעין יו"ט מחזירין אותו עכ"ל ושמחתי שכונתי לדעת הגדולה של תר"י ומ"ש תר"י שאין מזכירין בתפלה ר"ח ר"ל שאין מזכירין בפירוש אבל יום הזכרון קאי נמי לר"ח כמ"ש מג"א ס"ק ה' וכדאיתא בעירובין דף מ': שם מג"א ס"ק ב' א"צ לחזור וצ"ע דהו"ל לפרש כו'. ולפענ"ד כיון שרוב הפוסקים חולקים על הרמב"ם אע"ג שהרב"י פסק כהרמב"ם בסי' ר"ט דאזלי' בתר דעתו מ"מ הכא סומך הרב"י על הפוסקים החולקים על הרמב"ם כיון דיש פוסקים סוברים דבאמר האל הקדוש דאין צריך לחזור כדאיתא בהרב"י: שם ס"ק ו' יום כו' אבל ביו"כ כו'. תמוה הוא שבכל הסדורים והמחזורים איתא בשבת ביו"כ רצה במנוחתנו וכן המנהג פשוט לאמר רצה במנוחתנו ביו"כ שחל בשבת וצ"ע: