דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקפא
הטור מביא המדרש ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא כו' והלא ט"ו הוא אלא ראשון לחשבון עונות וצ"ע דבפסחים דף ה' ע"א אמרי' הני שלשה ראשון בשכר שלשה ראשון ופי' רש"י שלשה ראשון מקרא קדש דפסח ודסוכות ומצות לולב ע"ש במהרש"א:
שם ט"ז בטור כו' משא"כ כאן בפסוק ולקחתם כו'. צ"ע דהא כאן נמי כתיב ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים דבמקדש חיוב לולב כל שבעה כדאיתא בסוכה דף מ"א ע"א במתניתין ופי' רש"י שם דדרשינן בת"כ מושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים ע"ש א"כ שפיר הכא נמי דכתיב ולקחתם ביום הראשון בכל מקום והוא הראשון בשבעת ימים דכתיב בסיפא דקרא:
שם מג"א ס"ק ב' מר"ח כו' עלה ביום שני דר"ח כו' צע"ק דכיון דאנחנו ילפי' ממשה שהיה צריך להתפלל ולהזהיר לישראל שיעשו תשובה ארבעים יום כדי להשיג סליחה ביו"כ כמו במשה שלבסוף מ' יום ביו"כ אמר הקב"ה סלחתי כדברך א"כ אפי' א"א שמשה עלה בב' דר"ח ואלול היה מעובר מ"מ היה התפלה והתשובה מ' יום א"כ לדידן דאלול אינו מעובר צריכין להתחיל מא' דר"ח כדי שיהיה מ' יום:
שם ס"ק ט' ער"ה כו' וצ"ע דהוא בעצמו כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת דבסי' תקע"ה סעיף א' פסק בש"ע כר' יוסי בתענית דף י' ע"ב דסובר דאפי' התלמידים שאינם יחידים רשאים להתענות אם כן מוכח דאע"ג דהתענית אין שייך רק ליחידים כמו דאיתא במשנה שם אפ"ה רשאין התלמידים שהם מדרגה אחת למטה מיחידים נמי להתענות אבל לא שאר העם שהם ב' מדרגות למטה א"כ הכא ה"נ אע"ג דבער"ה שייך רק לגדולים להתענות מ"מ רשאים הבינונים שהם מדרגה אחת למטה מהגדולים נמי להתענות וכיון שראוי לכל אדם להחזיק עצמו לבינוני כדאיתא בקידושין דף מ' ולהכי רשאים כולם להתענות והא דאיתא במדרש שבער"ה הגדולים מתענים ובי' ימי תשובה הבינונים מתענים היינו שאין חיוב בער"ה רק לגדולים ולבינונים רשות וכן פסק בסי' תקע"ה סעיף א' דליחידים חיוב ולתלמידים רשות כמ"ש מג"א שם ומה שתירץ מג"א כאן דלהכי רשאים להתענות דמתענה על עונותיו צ"ע דלפמ"ש הטור המשל ממדינה שחייבת מס למלך שיצאו הגדולים לקראת המלך כשעדיין המלך רחוק מהעיר ומבקשים למלך ע"ש משמע שלא על עצמם בלבד הם מבקשים רק לכל הקהל וכן הבינונים וכל העם מבקשים בעד כל הקהל על כפרת עונותיהם ומ"ש מג"א ואם אנו מחזיקים עצמנו כגדולים ק"ו לבינונים הוא מגומגם דהא לפני זה כתב מג"א דאין מחזיק עצמו לגדול רק שמתענה על עונותיו ומ"ש מחה"ש דת"ק סובר דכל אדם רשאי להתענות ורשב"ג פליג ואומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ע"ש מרוב חורפיה נתחלף ליה סוגיא דתענית דף י' בסוגיא דברכות דף ט"ז דבתענית שם רשב"ג מתיר לכל אדם ובברכות גבי חתן קאמר רשב"ג לא כל הרוצה כו' וע"ש בגמ' דף י"ז ע"ב ועי' מ"ש בסי' תקע"ה ולפענ"ד נראה לתרץ קושית הרב"י דהכא מותר להתענות בער"ה דהא הבינונים מתענים בי' ימי תשובה כדאיתא בטור והמתענה י' ימי תשובה צריך להתענות ד' ימים לפני ר"ה כמ"ש מג"א ס"ק ג' א"כ כשמתענה בער"ה אין נראה שמחזיק עצמו לגדול דהא הרבה מבינונים שמתענים י' ימי תשובה ומתענים בער"ה ולכן אפי' מי שאינו מתענה י' ימי תשובה יכול להתענות בער"ה ודוקא בתענית גשמים כתב מג"א בסי' תקע"ה ס"ק א' שמוכח שמתענה מפני הגשמים היינו משום דאז אין מתענים רק היחידים נראה כמחזיק עצמו ליחידים אבל הכא גם הבינונים מתענים בער"ה להשלים את הי' ימי תשובה: שם ס"ק י"ב משום כו' והלבוש כתב כו'. וכתב מחה"ש דס"ל דעיו"ט גופא הוי יו"ט משא"כ בע"ש דמותר להתענות וצ"ע דהא בר"ה דף י"ט ע"א ובתענית דף י"ז ע"ב איתא שבתות וי"ט לפניהן מותר ע"ש וכן משמע בעירובין דף מ' ע"א דעיו"ט וע"ש שוין לענין תענית דגמ' רצה להוכיח מראב"ל דהתענה בט"ב והשלים אע"ג שכל ט"ב היה עיו"ט שלו דסובר כר' יוסי דבע"ש מתענה ומשלים ע"ש וא"א דאפי' אם פסקי' כר"י דבע"ש מותר להתענות אפ"ה בעיו"ט אסור דהוי כיו"ט א"כ הו"ל לגמ' לומר ולטעמיך דראב"צ סובר כר"י דבע"ש מתענה ומשלים מ"מ נשאר הקושיא למה התענה בט"ב דהוי עיו"ט א"ו מוכח דא"א דבע"ש מותר בעיו"ט נמי מותר וכיון דהתענה ראב"צ בעיו"ט מוכח דסובר כר"י דבע"ש מותר להתענות: