דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקעט
מג"א ס"ק ב' בשקים כו' אלא לפרש דסתם שק כו'. ולפענ"ד לא משמע כן מרש"י שם דף ט"ז ע"א שפי' על כבהמה דמשער בהמה כו' משמע דלא כמג"א דאלו היה כוונת רש"י לפרש על סתם שק היה לו לרש"י לציין ולפרש על מה דאיתא בגמ' שם בשקים ומדפי' רש"י על כבהמה משמע דמתכסה בשק חשוב כבהמה על שהשק הוא משער בהמה:
שם ס"ק ג' אפר כו' דה"ה כאן. וצע"ג דבשלמא גבי חתן דהוי משום לזכור חורבן בהמ"ק כדאיתא בב"ב דף ס' ע"ב דקאמר מאי על ראש שמחתי זה אפר מקלה שבראש חתנים ע"ש ולהכי סגי באפר כירה אבל הכא כתבו תוס' בתענית דף ט"ו ע"ב בד"ה ונותנין אפר כו' ואותו אפר הוי מעצם אדם שהרי הוא לזכרון העקידה ובעקידה הוי עצמות ובדף ט"ז ע"א פליגי חד אמר אנו חשובין כאפר וחד אמר כדי שיזכור אפרו של יצחק ואיכא בינייהו עפר וכן כתב הר"ע מברטנורא בפ"ב משנה א' שאפר הוא כדי לזכור עקידה והתוי"ט כתב דברי תוס' שאפר הוא הנשרף מעצם אדם ע"ש וכן כתב רש"י דף ט"ו ע"ב בד"ה ה"ג אפר שריפה עדיף משום אפרו של יצחק ע"ש א"כ מוכח דפסקינן כמ"ד לזכור אפרו של יצחק א"כ לא דמי הכא לחתן כלל דבחתן דהוי משום אבילות בהמ"ק סגי באפר ובעפר אבל הכא צריך אפר לזכור אפרו של יצחק וצ"ע ברש"י במתניתין דף ט"ו ע"א בד"ה ואפר מקלה כו' ואפר מקלה גנאי יותר מעפר סתם כו' וצ"ע דזה דלא כמ"ד דלמ"ד חשובין כאפר יכולין ליטול נמי עפר ולמ"ד לזכרון עקידה שצריך להיות אפר מקלה אין הטעם משום שגנאי יותר רק משום זכרון עקדה ע"ש בגמ':