אור ברסלב
דברי צבי סימן תקד

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תקד

סימן תקג

צ"ע בביצה דף י"ד ע"א דפריך הגמ' תרתי ופי' רש"י ותוס' ל"ל למימר תרתי דסתרי אין עושין טיסני הא חלקא ודייס' מותר והדר תני אין כותשין במכתשת כלל ומתרץ הגמ' ה"ק מה טעם אין עושין טיסני לפי שאין כותשין ופריך הגמ' ולימא אין כותשין במכתשת ומתרץ אי תנא אין כותשין ה"א ה"מ במכתשת גדולה כו' ופי' רש"י קמ"ל אין עושין טיסני כלל לפי שאין כותשין שום כתישה במכתשת והך מכתשת ע"כ ל"ש גדולה ול"ש קטנה ע"ש וצ"ע הא אכתי הגמ' לא מתרץ מידי דאכתי קשה קושי' הגמ' דתני תרתי דסתרי דמדקאמר אין עושין טיסני משמע דדייסא מותר והדר קתני אין כותשין שום כתישה במכתשת והמהרש"א מדקדק דהו"ל אלא אמר אביי לכן כתב דהמתרץ לעיל נמי נתכוין לזה וה"ק אי תנא כו' קמ"ל אין עושין אפי' בקטנה אבל אין כותשין דייסא במכתשת גדולה ע"ש והנה רש"י לא סבר כפי' מהרש"א דהא רש"י פי' דהך מכתשת ל"ש גדולה ול"ש קטנה וצ"ע:

שם צ"ע בהרב"י שכתב וז"ל וק"ל דאי חומרא בעלמא דהוי מחמת הנך אמוראי במלח לדוך ע"י שינוי לא ה"ל להרי"ף להביא אלא מימרא דרב יהודה כל הנידוכין נדוכין כדרכן אפילו מלח ולא ה"ל להביא דברי אמוראי דמצלי כיון דחומרא בעלמא הוא עכ"ל ולא הבינותי דלהכי כתב הרי"ף להנך אמוראי דאע"ג דע"פ הדין אין צריך שינוי אפ"ה ישנה מטעם חומרא כמו שהחמירו האמוראים:

שם המחה"ש כתב בס"ק ד' בשם תשו' פנים מאירות דאסר לטחון הקאוו"ע ברחיים מק"ו דשום ושחליים דמפיגין טעמן יותר מקאוו"ע ואפ"ה אסור לשוחקן ברחיים ע"ש וצ"ע מנ"ל דאסור לטחון השום ברחיים דהא הרב"י כתב בשם המרדכי דמותר לעשות חרדל ברחיים וכמ"ש מג"א בס"ק ג' גם בשם רש"ל ואף דשאר פוסקים חולקים על המרדכי אפשר דבשום הכל מודים דשרי דהא תוס' ביצה דף י"ד ע"א ד"ה א"ב דכתבו דר"י מחמיר בתבלין אפ"ה כתבו דשומים מותר לתקנם בלא שינוי שמתקלקלין ביותר ע"ש וכיון דמתירין בלא שינוי צריך לומר דלא מחזי כעובדא דחול שהכל יודעים שצריך לדוכו ביומו ולהכי גם ברחיים מותר וכן כתב הגהות רע"א בשם נ"ש דשום ושחליים וקאוו"ע מותרים בלא שינוי:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה