דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תקג
ט"ז ס"ק ב' אבל כו' תמהתי על הב"י כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת דדעת הרב"י דכיון דרש"י פי' בדברי ת"ק ממלא אשה דבחד טרחא אבל לאפות כל ככר וככר כו' ובדברי רשב"א שתנורים קטנים היו ע"ש משמע שבתנור גדול אף רשב"א אוסר וכן כתב הטור בסי' תק"ז בשם רש"י ומסתמא גם בתנורים שלנו יפה לפת כשתנור מלא דהא המג"א בסי' תק"ז ס"ק י"ד כתב בשם רש"ל דגם בתנורים שלנו מותר ואלו לא היה יפה לפת לא היה מתיר רש"ל וא"א דרשב"א מתיר בתבשיל בשתי טרחות מפני שהתבשיל משבחת א"כ אמאי אוסר לאפות בתנורים שלנו הא שם גם הפת משובחת:
שם ס"ק ה' ודוקא כו' והתוס' כתבו בהדי' כו', לא הבינותי דהא שם נוכל לאוקמי דמיירי קודם אכילה ואע"ג שתוס' כתבו מערמת הא גם קודם אכילה שייך מערמת כדאיתא בתוס' ביצה דף י"א ע"ב בתוס' ד"ה מערים כו' שמערימין כו' ומיהו הר"ש היה אומר דוקא קודם אכילה כו' ובביצה דף י"ז ע"א איתא ממלא אשה כל התנור ולא קתני מערמת:
שם מג"א אסור כו' ועסי' תי"ו כו'. וכתב מחה"ש דאפי' אמירה לצורך יו"ט ב' אסור דשם איתא דאסור לומר בב"ה ב' פה תהי' שביתתי כו' ע"ש ולפענ"ד נראה מדפתח הש"ע שם בסעיף ב' המערב לב' ימים טובים של גליות כו' ואח"כ כתב ולא יאמר כלום מפני שאסור לעשות שום הכנה מיו"ט לשבת או משבת ליו"ט אפילו בדבור ע"ש ומדלא נקט הכא נמי ב' ימים טובים של גליות ש"מ דבב' יו"ט של גליות מותר בדבור ואפשר כיון דיו"ט שני הוא רק משום מנהג אבותינו ואנן בקיאין בקביעא דירחא לא מקרי הכנה בדבור בעלמא:
שם המחה"ש כתב בס"ק ד' בשם הפר"ח גבי ממלא נחתום דצריך למלאות בפעם א' מדלי ולא פעמים רבות ע"י כלים וכ"כ הגהות רע"א וצ"ע דהא רמ"א כתב בסעיף ב' אסור להוסיף אם כבר החבית אצל האש משמע דקודם. שיתן על האש מותר להוסיף א"כ מוכח דאין צריך למלאות בפעם א' וצ"ע דלדבריהם היאך מותר למלאות קדרה בשר הא יש נמי כמה טרחות דהא טרחא קטנה נמי אסור כמ"ש מג"א בריש הסימן:
שם צ"ע בהרב"י שכתב דהסמ"ק סבר דמותר לשחוט בהמה בריאה לאחר אכילה ע"י אכילת כזית מידי דהוי בהמה מסוכנת ע"ש וצ"ע דבסי' תצ"ח איתא בהרב"י דדוקא משום הפסד מותר במסוכנת וכן איתא בכל הפוסקים ע"ש וכן איתא בפסחים דף מ"ו ע"ב דבין לרבה בין לר"ח מותר במסוכנת משום הפסד אבל בבריאה וודאי אסור לד"ה: