אור ברסלב
דברי צבי סימן תסט

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תסט

סימן תסח

מג"א ס"ק ב' שהקדישו כו' שהאמת אינו כן כו' פי' מחה"ש דאמרי' בשבועות שם דאם אמר על זכר שיהא קדוש לדמי נסכים אינו קדוש קדושת הגוף וה"ה הכא בבהמה שאינו גדי או חיטין שהקדישו לדמי פסח אינו קדוש קדושת הגוף אע"ג שהם ראוים למזבח עכ"ל וצע"ג דהא בתמורה דף י"ט ע"ב במתניתין המפריש נקבה לאשם תרעה עד שתסתאב ר"ש אומר תמכר שלא במום ומפרש בגמ' לת"ק כיון דנחתא לה קדושת דמים נחתא לה קדושת הגוף וכתבו תוס' ד"ה זאת אומרת דההיא דשבועות שם במקדיש לדמי נסכים דאינו קדוש קדושת הגוף אתי' כר"ש ע"ש והרמב"ם בפ"ד מהל' פסולי המוקדשין הל' ט"ז פוסק כת"ק דאמרי' תרעה ע"ש א"כ ה"ה בהמקדיש זכר לנסכים דקדוש קדושת הגוף וכן במקדיש בהמה או חטים לדמי פסח שקדשים קדושת הגוף: שם דבגדי וטלה יש להחמיר כו'. והח"י בס"ק א' חולק וכתב דאין להחמיר בדיעבד ומתרץ קושי' הב"ח דהא מסיק הש"ס בפסחים דף נ"ג ע"ב דאליבא דר"ש דס"ל דכל שלא התנדב כדרך המתנדבים אין דבריו כלום אין איסור אם אמר בשר זה לפסח וע"ש בתוס' ד"ה מפני והרמב"ם בפ' י"ז מהל' מעה"ק פסק כר"ש א"כ אין לאסור כלל בדיעבד עכ"ל כונתו שתוס' שם כתבו דהאומר בשר זה לפסח אסור משום דסברי אינשי דמחיים אקדשה ור"ש סובר דאפי' אקדשה מחיים בחוץ לא הוי הקדש כמו באומר הרי עלי עולה ע"מ להקריב בבית חוניו דאין זה עולה וה"נ הוי כמקדיש ע"מ להקריב בחוץ אינו קדוש עכ"ל ולפ"ז לדעת הח"י כיון דפסקי' כר"ש פסקינן נמי דהמקדיש בהמה בזמן הזה דאינו קדוש ומותר ולפענ"ד תמוהין דבריו מאד דהא דוק' גבי הרי עלי מנחת שעורים פסק הרמב"ם שם כר"ש והטעם כמו שהאריך הכ"מ שם וגם בזה השיג הראב"ד על הרמב"ם שם גם הר"ע מברטנורא בפי"ב במנחות משנה ג' פסק דאין הלכה כר"ש וע"ש בתוי"ט אבל במה שסבר ר"ש במנחות דף ק"ט ע"א בהרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו שאין זו עולה ות"ק שם סובר דהוי עולה וחייב עלי' כרת משום שחוטי חוץ כדאמר ר"י בגמ' שם פסק הרמב"ם בפ' י"ד מהל' מעה"ק הל' ז' כת"ק ודלא כר"ש וכן פסק הרע"ב שם ובחולין דף מ"א ע"ב במתניתין השוחט לשם עולה כו' שחיטתו פסולה ור"ש מכשיר וכתבו תוס' שם ד"ה ר"ש דר"ש לטעמי' דסובר במנחות דף ק"ג דאומר הרי עלי עולה ע"מ שאקריבנה בבית חוניו דאין זה עולה ע"ש והרמב"ם בפ"ב מהל' שחיטה הל' י"ז י"ח פסק כת"ק ודלא כר"ש וכן פסקי' ביו"ד סי' ה' א"כ פשיטא דה"נ אין הלכה כר"ש אם מחיים אקדשה לקרבן פסח א"כ באומר בשר זה לפסח אסור משום דסברי אינשי דמחיים אקדשה כמ"ש תוס' בפסחים שם ושפיר החמיר מג"א בגדי וטלה:

שם צ"ע על תוס' ורא"ש שסוברים שאין אסור אלא בגדי וטלה הראוי' לקרבן אמאי צריך רב פפא לומר בפסחים דף נ"ג ע"א דחטים מותרים דמנטרא לפסחא קאמר ת"ל דחטים אין ראוי לקרבן פסח:

תע מג"א ונ"ל כו' דהוי כת"צ כו'. צ"ע דבסי' תקס"ו סעי' ב' אית' שאם ש"ץ אומר עננו בש"ת הוי תענית יחיד ועננו בין גואל לרופא הוי תענית צבור ע"ש:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה