דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן תנח
מג"א אחר כמ"ש תוס' פסחים דף ה'. והח"י ס"ק א' חולק וכתב דהתם לא כתבו תוס' רק להחמיר באיסור חמץ מו' שעות משא"כ להקל לא אמרי' כו' ע"ש ולפענ"ד נראה כדברי מג"א דאף להקל אמרי' מו' שעות דאל"כ תקשי אמאי שרי לאפות מצה אפי' אחר ו' ומחצה דהא בפסחים דף נ"ח במתניתין תמיד נשחט בע"פ בז' ומחצה ובע"ש בע"פ נשחט התמיד בו' ומחצה וקרב בז' ומחצה והפסח אחריו א"כ לעולם לא היו מקריבין הפסח קודם ז' ומחצה א"כ הי' לנו לאפות המצה לאחר ז' ומחצה א"ו דמשום זמן שחיטת הפסח קודם ז' ומחצה אע"פ שלא היו מקריבין הפסח קודם ז' ומחצה אופין המצה בזמן שחיטת הפסח א"כ שפיר כתב המג"א כיון דתוס' בפסחים כתבו דזמן שחיטת הפסח מחצות ה"ה דיכול לאפות המצה מחצות כיון דלענין אפיית המצה אזלי' בתר הזמן ולא בתר הקרבת פסח:
שם מצות ספיקות כו' ולפענ"ד אפשר דלמ"ש מג"א בסי' תק"ז ס"ק י"ג דאפי' בתנורים שלנו מותר לאפות תנור מלא אע"פ שאין צריך אלא לפת אחד א"כ ה"נ מותר הכא ועוד נראה דבלא"ה מותר לאפות מצות ספקות דבפסחים גבי האופה מיו"ט לחול פי' רש"י לאחר שאכל וגמר סעודתו ופשיטא לן דלא חזי' ליה מידי האידנא כו' ע"ש משמע דדוק' אם ברור לן שלא יצטרך ביו"ט מחולקי' רבה ור"ח אי אמרי' הואיל אבל בספק אם יצטרך ביו"ט מותר לאפות לכ"ע כי בוודאי התורה שדרכי' דרכי נועם והתיר מלאכת אוכל נפש ביו"ט לא יאסור לבשל ולאפות מה שספק אם יאכל ויצטרך כל אחד לצמצם שלא להוסיף על מה שצריך ואפי' באופה מיו"ט לחול פסק הרמב"ם כרבה דאין לוקה רק שאסור אבל בספק אם יצטרך בוודאי מותר לכתחלה: שם אני אוכל פת חמה כו' וכתב מקו"ח משמע דאם יש לו פת חמה אסור ולא ידעתי למה לא נדמהו לבהמה מסוכנת בסי' תצ"ח סעיף ו' שמותר לשוחטה משום הפסד ממון ושאני גבי חלה דלא חזי לאכילה וליכא הפסד ע"ש ולפענ"ד אפשר לחלק בין בהמה מסוכנת דהוי הפסד מרובה ובעיסה אין רק הפסד מועט וכן מחלק המג"א בסי' רס"ו ס"ק י"ד ובשבת דף קנ"ד ע"ב מתירין לבטל כלי מהיכנו משום הפסד מרובה ואין מתירין בהפסד מועט וכן איתא בפסחים דף כ' ע"ב דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו דאל"כ הא בחלה ג"כ יש הפסד דהא חלה ותרומה טמאה ראוי להסיק תחת תבשילו כדאיתא בשבת דף כ"ה ע"א ואם תחמיץ החלה אסור בהנאה א"ו מוכח דלהפסד מועט לא חששו:
שם הפר"ח כתב דבדיעבד אין עיכובא אם אופה מצות של מצוה קודם ע"פ ומביא ראיה לזה מפסחים דף ל"ח חלות תודה אין יוצאין בהם עשאן למכור בשוק יוצאין ובע"פ לא היו מביאים תודה וא"כ המצה לא נאפית בע"פ ואפ"ה עשאן למכור בשוק יוצאין ע"ש ולפענ"ד אפשר דאין ראי' משם דנוכל לומר דשם מיירי בע"פ שחל בשבת שאופין המצות בע"ש שהוא י"ג בניסן ובאותו יום היו מקריבין תודות ואדרבה שהי' אז בי"ג שכיחין תודות הרבה כדאיתא בפסחים דף י"ג ע"ב אמר ר' חנינא מתוך שהיו מרובות כו' דכ"ע בי"ג מייתי להו ע"ש א"כ משכחת במצת תודה שנאפית בע"ש בי"ג: