אור ברסלב
דברי צבי סימן תנז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן תנז

סימן תנו

הרא"ש בפ"ג דפסחים דין ו' בסוגיא דכיצד מפרישין חלה מביא דברי הרי"ף שכ' דהל' כר"א דהך דר"א שייך באידך דר"א שהסל מצרפן וכתב הרא"ש שכונת הרי"ף שא"א לקיים הא דר"א דהכא בלאו מילתא דר"א דהתם דכיון דאין מפריש מן העיסה במה יצטרפו לחלה ע"ש וצ"ע דבגמ' דף מ"ח משמע דאף ר' יהושע סובר דהסל מצרפן דקאמר שם דר"א ור"י פליגי בהואיל דר' יהושע סובר הואיל דסופו ליטול אחת לחלה לא אמרי' הואיל ע"ש א"כ ש"מ דגם לר"י הסל מצרפן דאל"כ האיך יוכל לפטור אותם בנוטל אחת אלא שר"י סובר דאף התנור מצרפן כדאית' שם ע"ב ר"י אומר התנור מצרפן ופי' רש"י אף התנור מצרפן אע"פ שלא נתן לסל ע"ש ולפ"ז הדרא קושי' לדוכתיה למאי צריך לכתוב דהלכה כר"א דהכא משום דבאידך הלכה כר"א דהסל מצרפן דהא גם לר' יהושע הסל או התנור מצרפן וא"כ גם לר"י באין מפריש מהעיסה יצטרף לחלה ע"י התנור או הסל:

שם הצל"ח בפסחים דף מ"ו ע"א כתב על רש"י במתניתין שכ' רש"י שנטמאת העיסה שכונת רש"י לדברי הירושלמי דוקא שכבר לש ואח"כ נטמאת העיסה אבל אם נטמא הקמח קודם לישה עושה קבא קבא שלא תתחייב בחלה ותמה על הרמב"ם שלא הזכיר דין זה בפ"ג מהל' יו"ט ע"ש ולפענ"ד לא הוצרך הרמב"ם להזכיר דין זה דבחלה פ"ב משנה ג' איתא מי שאין יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה ור"ע אומר יעשנה בטומאה ופסק הרמב"ם והרע"ב כת"ק דיעשנה קבין א"כ מכ"ש הכא בנטמאת העיסה דיעשנה קבין דאיכא נמי מלבד הטומאה חשש חימוץ:

שם סעיף א מפני כו' שישקו זה בזה כו' וצ"ע דביו"ד סי' שכ"ה כתב הש"ך בס"ק ו' דבב' עיסות א' יש בה כשיעור וא' אין בה כשיעור דינן כב' עיסות שיש בכל אחד מהן כשיעור דאפי' נגיעה לא צריך אלא שיהא סמוכות ע"ש א"כ אמאי צריך הכא שישקו וידבקו זה בזה:

שם מג"א ס"ק ג' לא צריך כו' ונ"ל לחלק כו'. ולפענ"ד צ"ע דהא הרא"ש בפ"ק דביצה דין י"ב גבי גלגל עיסה כתב ומיהו מוקף וודאי לא בעינן מדשרי' אוכל והולך ואח"כ מפריש ע"ש וע"כ כוונת הרא"ש דאפי' החלה עם מה שמשייר ממנה לא בעי מוקף כי מה שכבר אכל פשיטא דלא הוי מוקף דהא כבר אכל ולפענ"ד נראה לתרץ דברי הרא"ש שלא יהיו סותרים עי' במחה"ש דרא"ש בפסחים שמיירי בעיקר דין החלה אפי' בארץ ישראל ולכן כתב שצריך הקפה אבל בביצה דמיירי בחלת ח"ל אין צריך מוקף כדאיתא ביו"ד סי' שכ"ג דבא"י בעי הקפה ולא בח"ל אח"כ ראיתי בפ"ח שמתרץ כן וצ"ע קצת בתוס' ביצה דף ט' ע"א ד"ה גלגל שצריך לשייר שתהא גדולה כ"כ כדי שיהי' לה הכירא אחר הפרשה ע"ש וצ"ע דשם בגמ' אמרי' דהפרשת חלה ביו"ט לא הוי כמתקן כיון דאוכל והולך כו' ולפ"ז אכתי הוי מתקן דאם נוטל חלה יכול אח"כ לאכול הכל ואם אין מפריש ואוכל והולך צריך לשייר יותר מכדי שיעור חלה וא"כ מתקן בהפרשה לאותו מקצת שצריך לשייר יותר מכשיעור חלה ועוד צע"ק ברש"י שם ד"ה גלגל כו' שלא גזרו על תרומת עיסה שהרי מותר לגלגלה ביו"ט וצ"ע דלקמן דף י"ג ע"א גבי מוללין מלילות ומשני הגמ' רוב תרומה ע"ש א"כ ש"מ דאע"ג שיכול להפריש תרומה ביו"ט במלילות אפ"ה גזרו חכמים שלא להפריש תרומה מדגן שהוא ע"י דישה ומרוח מעיו"ט וצריך לחלק דהתם רוב תרומה ע"י דישה לא התיר להפריש בשביל שיש מיעוט דגן במלילות שמפריש תרומה אבל בחלה שכיח עיסה שגלגל ביום טוב כמו ששכיח גלגל מעיו"ט:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה