דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שנח
מג"א ס"ק ד' סמוך כו' דגם התוס'. פי' מחה"ש דהתוס' לא כתבו אלא לריב"ב דמחמיר בפחות מע"א שצריך מוקף לדירה מחמיר נמי דיותר מע"א לא מהני חד מהני תלת גווני לעשותו מוקף לדירה אבל ר"ע דס"ל דלפחות מע"א לא בעי כלל ה"ה דמיקל ביותר מע"א דמהני חד מהני גווני ע"ש וזה דלא כהררב"י שכתב תוס' חולקי' עם הג"א ולפענ"ד הוכיח הרב"י שפיר מתוס' דחולקים על הג"א דתוס' כתבו שם ומה שפי' רש"י בהוקף לדירה לא שרי ריב"ב ביתר מבית סאתים אין נראה כו' דהא שרו רבנן לעיל בדיר וסהר כו' וא"א כדברי מג"א דלריב"ב דמחמיר בפחות מבית סאתים מחמיר נמי ביתר מבית סאתים טפי מר"ע א"כ מאי מייתי תוס' ראי' דלריב"ב שרי ביתר בפתח ולבסוף הוקף מרבנן לעיל דהא רבנן לעיל וודאי כר"ע ס"ל דמקיל בפחות ולהכי נמי מקילים ביתר אבל ריב"ב דמחמיר בפחות נוכל לומר דמחמיר ביתר דלא מהני פתח ולבסוף הוקף א"ו ס"ל לתוס' ביתר אין חילוק בין ריב"ב לר"ע:
שם ס"ק ח' חוזר כו' כמ"ש ס"ח כו'. ולפענ"ד לא דמי דבס"ח דבנה מחיצה על העליונות דהמחיצה העליונה נעשה כשכבר פתח רק שלא תועיל המחיצה העליון בשביל שהתחתונה עומדת ולכן כשנבלעו התחתונות ניתר ע"י העליונות וקצת דמיון לזה משבועות דף כ"ז ע"ב שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה דאם נשאל על הראשונה חיילה שני' אע"ג דשם הטעם לפי שהחכם עוקר נדר מעיקרא והוי כמו שלא נדר כמו שפי' רש"י שם משום דשם דאי לא הוי חכם עוקר הנדר מעיקרו וההיתר לא הי' עד שעת שהחכם מתיר בוודאי לא חל שבועה שני' כי הדבור של שבועה שני' היה בשעה שלא הי' יכול לחול ועתה כשהחכם מתיר כבר חלף ועבר הדבור של שבועה שני' אבל הכא כשנפל' מחיצה ראשונה עומד המחיצה העליון שבנה בפתח ולבסוף הוקף לכן מהני אבל בלוקח העפר ונשאר המחיצה שנבנה בהוקף ולבסוף פתח כיון שמתחילה קודם שהי' העפר לא הי' המחיצה מתיר ה"ה עתה כשלוקח העפר אין המחיצה מתיר כמו שלא הי' מתיר קודם:
שם סעיף ד' קרפף כו' לא הוי מיעוט. קצ"ע אמאי ליהוי אילנות מיעוט דהא בסעי' ט' אמרי' דאילנות אין מבטלים הדירה ופי' רש"י בעירובין דף כ"ג ע"ב ד"ה נזרע דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד ע"ש והא דאסרו חכמים קרפף יותר מסאתים משום דלאו צורך האדם לדירה ביותר מסאתים אבל בסאתים הוי דירה אפי' בלא מוקף לדירה וא"כ כשיש סאתים בלא אילנות וביותר מסאתים יש בו אילנות שדרך אדם להסתופף ולדור שם א"כ הוי שפיר דירה בקרפף זו אפי' יש בין הכל יותר מסאתים: