אור ברסלב
דברי צבי סימן שנז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן שנז

סימן שנו

מג"א ס"ק א' מקום כו' ולא תהי' עמוקה י' כו'. לכאורה קשה כיון דכתב רמ"א דגומא חצי אמה והוא ג' טפחים ופחות מד' טפחים הוי מקום פטור וצ"ל שקושי' הריטב"א אמאי אית' במתניתין עירובין דף פ"ח ע"א דמבחוץ צריך לקמור דוקא הא אפשר לעשות הגומא מבחוץ ד' על ד' ועמוקה י' ומתרץ הריטב"א שפעמים יהי' טיט אבל צע"ג על מג"א דכיון דבש"ע פסק דבחצר הסמוכה לכרמלית אין צריך גומא א"כ אמאי צריך הכא לקמור דהא אף שיהא טיט ותהי' כרמלית אין לחוש בזה דתהוי חצר הסמוכה לכרמלית וטפי הו"ל למג"א לכתוב התירוץ שכתב הריטב"א הובא בט"ז ס"ק ה' דשמא יעלה רפש וטיט ותהי' פחות מג' ממילא היא רה"ר עי' בהרב"י:

שם ס"ק ט' של כו' הרי ביו"ד כו'. ולא הבינותי דהא ודאי דקרקע בולע דדבר הנראה לעין הוא רק דשם גבי מליחה אית' ביו"ד סי' ס"ט סעי' ט"ז שיצאו המים מיד ודף שאינו חלוק ברהיטני צריך להניחו במדרון כדי יצאו המים מיד ואם אינו יוצא מיד הוי ככלי שאינו מנוקב ולכן מספקי' אם הקרקע בולע מיד אבל הכא אין צריך שבולע מיד רק שבולע כטבע הקרקע שבולע:

שם סעיף ג' בד"א כו'. המחבר סתם דבריו ולא פירש מה שמותר בכרמלית אע"ג שאסור ברה"ר דבסעי' ב' מתיר לשפוך על פי הביב אף כשיוצאים לרה"ר וא"כ צ"ל מה שמתיר בכרמלית טפי הוא שמתיר בסילון של עץ בכרמלית וברה"ר אסור כה"ג או נוכל לומר שקאי על שכתב בסעי' ב' שהרמב"ם אוסר כתב כאן שבכרמלית גם הרמב"ם מתיר כדאית' בהרב"י: שם ברמ"א דמחלף ברה"ר. הט"ז ס"ק ט' כתב דחמור מספינה דספינה לא שייכי כלל ברה"ר והרב"י כתב דדוק' גבי ספינה אמרי' כחו בכרמלית לא גזרו כי היכי דאקילו בה לענין זיז ע"ש וצ"ע דבשבת דף קמ"א ע"א גבי מאן דסחי במיא נמי אמרי' כחו בכרמלית לא גזרו:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה