דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שנג
סעיף א' שני כו' אם היתה כרמלית כו'. הרב"י כתב כן בשם הה"מ דכרמלית מותר וצ"ע דבסי' שנ"ב סעי' א' כתב הרמ"א בשם הה"מ דשאר דברים אסור בנפל לכרמלית ואגודו בידו דחיישי' דילמא נפל כולו ואתי לאתויי ובאמת אית' בעירובין דף ק"ג ע"א באיגודו בידו בכרמלית ורה"ר עוברת לפני' אפי' שבות נמי ליכא ועי' בתוס' עירובין דף צ"ח ע"א ד"ה אלא ע"ש ואפ"ה אוסר הה"מ ואמאי מתיר הכא בב' בתים באחד גבוה מחבירו וכרמלית ביניהם דיש לחוש דנפל ואתי לאתויי:
שם סעיף ג' ברמ"א אבל כו' דבר רחב כגג כו'. הרב"י מביא זה בשם הריטב"א לתרץ קושי' הרא"ש שמקשה על רש"י שפי' באית בי' ארבע אין משתמש אלא בכלים נשברים דא"כ גג שאין לו מעקה הסמוך לרה"ר יהא אסור להשתמש עליו דילמא נפלי ואתי לאתוינהו ולכן מחלק הריטב"א דבדבר רחב מותר עי' בהרב"י ולפענ"ד לא אוכל להבין הקושי' דהא ראינו שהתורה צוה לעשות מעקה לגג פן יפול הנופל וחושש התורה שאדם יפול ממנה מכ"ש שיש לחוש שהכלי יפול א"כ נוכל לומר שאה"נ שאסור להשתמש בגג שאין לו מעקה שמא יפול הכלי ואתי לאתויי:
שם מג"א ס"ק א' ועירבו כו' צ"ע הא אין יכולים כו' ואני לפענ"ד תמה על תמיהתו דהא אית' בסי' שע"ב סעי' ה' חלון שבין ב' בתים יכולין לערב אפי' הוא למעלה מי' דביתא כמאן דמלי' דמי כמו שכתב הט"ז שם וכדאיתא בעירובין דף ע"ו ע"ב ושם במתניתין דף ע"ו ע"א פי' רש"י ד"ה פחות כשאין כלום מן החלל בתוך י' לאו פתח הוא ע"ש וצריך לומר בחלון שבין ב' בתים דכיון דביתא כמאן דמצי דמי הוי פתח אפי' למעלה מי' א"כ הכא ה"נ דאע"ג דאין יכול לטלטל יכול לערב כיון דביתא כמאן דמלי' דמי הוי למעלה מי' כמו בחצרות למטה מי' כמו בסי' שע"ב בחלון בין ב' בתים: