דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שנב
מג"א ס"ק א' ואפי' כו' דלא התירו שבות כו'. פי' מחה"ש אע"ג דגם באגודו בידו ברה"ר שבות מ"מ קיל זה מאין בידו וכרמלית ע"ש וצ"ע בהגהות אשרי רפ"ק דשבת שכתב הי' קורא בספר על האסקופה כו' אבל אם נפל כולו מידו אסור להביא לכרמלית לאפוקי מר"ש בעירובין דף צ"ח דאמר דשבות אינו עומד בפני כתבי הקודש עכ"ל וצ"ע דהא ר"ש אינו מתיר רק בנפל לרה"ר ואגודו בידו ומנ"ל דר"ש מתיר ג"כ בנופל לכרמלית ואין אגודו בידו דהוי שבות חמור דילמא גם ר"ש מודה דאסור ואע"ג דר"ש אמר שאין לך דבר משום שבות כו' נוכל לומר דלאו דוקא וכן משמע ברש"י שם שפי' משום שבות כגון זו שלא נפל מידו כו' וע"כ צריך לומר כן לאביי שם דמפרש המתניתין באסקופת כרמלית ואגודו בידו והרמב"ם פסק כאביי וכן יראה מדברי הגהות אשרי שפסק כאביי וא"א שר"ש מתיר בנפל לכרמלית ואין אגודו בידו הי' לו לר"ש לחלוק ברישא דמיירי באסקופת כרמלית ולומר דאפי' אין אגודו בידו מותר א"ו דכה"ג גם ר"ש מודה דאסור: שם ס"ק ב' משום כו' יכול להביאו כו'. צ"ע דהא באף אינו יכול למשוך ומקצת כלי בידו נמי פטור דבשבת דף צ"א במתניתין אע"ג שרוב פירות מבחוץ פטור ולר' יוחנן שם אפי' מלאה חרדל ופסק הרמב"ם כותי' וצ"ל דהמג"א מיירי ביוכל למשוך אצלו אבל באינו יכול למשוך הוי כאלו כילו ברה"ר וכן נראה מדברי הריטב"א הובא בהרב"י סי' שנ"ד דמגנדר דלי ונח בקרקע וכאלו אין מעמידו ע"ש ולפענ"ד יש ראי' לדברי מג"א מכתובות דף ל"א ע"א דא"ר אבין הזורק חץ מתחלת ד' לסוף ד' וקרע שיראין בהליכתו פטור שעקירה צורך הנחה ואע"ג דבשעת שקרע השיראין עדיין לא חילל שבת אפ"ה משום דאי בעי לאהדורי לא מצי מהדר הוי כאלו נעשה הנחה כבר ולכן במעביר סכין ברה"ר וקרע שיראין בהליכתו דמצי מהדר חייב לשלם דבעקירה עדיין לא חילל שבת וכן פסק הרמב"ם בפ"ג מהל' גניבה כמו שכתב הה"מ שם הל' ב' א"כ ה"נ שפיר כתב המג"א דאם אין יוכל למשוך אצלו הוי כאלו מונח ברה"ר אח"כ מצאתי בספר הגהות רע"א שמקשה כמו שהקשיתי והניח בצ"ע:
שם ס"ק ג' דרבים כו' דשרינן בתפילין כו'. פי' מחה"ש דמותר להוליכן פחות מד"א וצ"ע דשבות הולכת פחות מד"א גם בהפסד ממון מותר כדאיתא בסי' רס"ו סעי' ז' ולהכי מותר בתפילין אפי' בבזיון מעט אבל הכא דאסור בשאר דברים לגמרי כמו שכתב רמ"א אסור נמי בכתבי קודש בבזיון מעט ואין לומר דקושי' מג"א לדעת הג"א ברפ"ק דשבת שמתיר הכא גם בשאר דברים הובא בהרב"י הא הג"א פוסק כאביי כמו שכתבתי לעיל ואביי לא מוקים המתניתין בעירובין בקופה הנדרסת ונוכל לומר שגם בבזיון מעט מותר אבל בש"ע ורמ"א דפוסקין כרבה דמוקי בקופה נדרסת שרק בבזיון גדול מותר סוברים שפיר דבשאר דברים אסור משום דשאר דברים ובזיון מעט בכתבי קודש שוים הם:
שם ס"ק ד' גוללו כו' כ"ש באויר רה"ר כו'. האבן העוזר חולק על המג"א ומתיר בשאר דברים ע"ש ולפענ"ד נראה ראי' ברורה דמותר דלא כמג"א דבעירובין שם דף צ"ז ע"ב פריך הגמ' האי אסקופה ה"ד אילימא אסקופה רה"י כו' מני ר"ש פי' רש"י וקאמר מתניתין דאע"ג, דמונח ראשו ברה"ר ע"ש דקשה מנ"ל לגמ' דרישא דמתניתין באסקופה מיירי במונח דילמא מיירי שתלוי באויר רה"ר ומתניתין ר' יהודה דמתיר באויר רה"ר ואשמעי' מתניתין דאע"ג דשאר דברים אסור באויר רה"ר בכתבי קודש מותר א"ו מוכח דגם בשאר דברים מותר באויר רה"ר ומוכח הגמ' שפיר דמתניתין מיירי במונח ברה"ר דאי בתלה באויר רה"ר גם בשאר דברים מותר ולא צריך מתניתין לאשמעי' דמותר בכתבי קודש דפשיטא דמותר. שם קשיא לי בעירובין דף צ"ח ע"א איתיבי' אביי כו' מה לי תוך ד' אמות כו' ופי' רש"י ומה לי מעביר ד' אמות ברה"ר מה לי מכניס מרה"ר לאסקופה רה"י ע"ש דצ"ע דילמא אסור במעביר ד' אמות דעשה תרי דמעביר ד' ומכניס מרה"ר לרה"י אבל מכניס מרה"ר לרה"י לא עשה רק חדא וצ"ל דהגמ' סובר דאין חילוק אם יש לחוש שיעשה חד איסור דאורייתא או אם יש לחוש שיעשה ב' איסורי דאורייתא ודומה לזה כתב מחה"ש בשם הרב"י בסי' של"ד שאין חילוק בין חד איסור דרבנן לתרי איסורי דרבנן ע"ש: