דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שלח
הרב"י תמה על הטור שכתב דלהרי"ף שמתיר במשמיע קול ואינו מכוון לשיר מותר להטיף מי ארג לחולה ומקשה הרב"י דלר"ת ג"כ מותר דבריית' שלימה היא מטיפין מי ארג לחולה בשבת עכ"ל ולפענ"ד אפשר לתרץ דבעירובין דף ק"ד ע"א פריך אביי לרבה דאמר לא אסרו אלא קול של שיר מדתני' מטיפין מי ארג לחולה לחולה אין לבריא לא ה"ד לאו דנים וקא בעי דליתער ומתרץ הגמ' לא דתיר וקא בעי דלינים ע"ש א"כ משמע דאביי סבר כעולא דמשמיע קול אפי' אינו של שיר אסור דמוקי לבריית' דמטיפין בנים וקא בעי דליתער אבל בתיר וקא בעי דלינים אפי' לחולה אסור א"כ שפיר כתב הטור דלרי"ף דפסק כרבה דמותר לחולה בתיר וקא בעי דלינים כמו שמתרץ הגמ' אליבא דרבה אבל לר"ת דפסק כעולא אסור בתיר וקא בעי דלינים אפי' לחולה:
שם מג"א ס"ק ז' שלחן שרי וצ"ע כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דבשבת דף ק"מ ע"ב פי' רש"י ד"ה ארישא דפעמים שהאבוס של קרקע וקא מכוין לאשוויי גומות שלא יפלו השעורים לתוכו עכ"ל א"כ באבוס של כלי אסור דהוי רק חדא גזירה אטו אבוס של קרקע כשמתכוין הוי איסור דאוריית' אבל אם שוחק על הקרקע באגוזים אינו וודאי שיעשה גומות ולכן בשולחן מותר' דהוי גזירה לגזירה:
שם ס"ק י"ב המח"ש מפרש דברי המג"א שבא לתרץ קוש' הרב"י על הרמב"ם שנתן ג"כ הטעם שאין עושין גרף ובגמ' שבת דף מ"ג ע"א נתן טעם דאסור לבטל כלי מהיכנו ע"ש וצ"ע דבסי' ש"ח ס"ק ס"ב כתב מג"א דאין עושין גרף של רעי אפי' לא עשה כדי להוציא ע"ש א"כ קשה בשבת שם דפריך הגמ' לר"ח דסבר אין מבטלין כלי מהיכנו ממתניתין נותנין כלי תחת הדלף ומשני הגמ' בדלף הראוי ולדעת המקשן דמותר לבטל כלי, מהיכנו מוקי בדלף שאינו ראוי הא א"א לאוקמי הכי דהא אין עושין גרף של רעי כתחלה אפי' אם אין כונתו להוציא א"כ אפי' אי אמרי' מותר לבטל כלי מהיכנו צריך לאוקמי בדלף הראוי:
שם סעיף ד' המשמר כו' יטול צרור צ"ע בשבת דף פ"א צרור או אבן כו' ראב"י אומר כדי לזרוק בבהמה ופי' רש"י דלא טרח אינש למישקל צרור משום עוף להבריחו והרמב"ם בפ' י"ח מהל' שבת הל' י"א פסק כראב"י א"כ קשה ה אמאי גזרי' הכא שמא יטול צרור להבריח לעוף דהא אין דרך ליטול צרור לעוף: