דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שיג
מג"א ס"ק א' פקק כו' בתשו' מהרי"ל כו'. המח"ש מביא תשו' מהרי"ל שמביא ראי' ממגילה דף כ"ו ע"ב דאמר רבא דלו תיבותא כו' ש"מ שאין הכהנים יכולים לכוף לקרוביהם להוציא המת ע"ש וצע"ק דאפשר דלאו ראי' משם דרבא דאמר דלו תיבותא כדי שלא להצריך להוציא את המת וכשאמר רבא לא אפשר היינו שצריך להוציא המת כדי שיכנסו הכהנים:
שם למנוע הטומאה שרי כו'. וצ"ע בסי' שט"ו סעי' א' דאסור לעשות מחיצה כדי לשמש ע"ש דקרי מחיצה המתרת א"כ קשה קושי' המג"א האיך יוכל לעמוד הסוגי' במגילה שם בשבת דהא אסור לעשות בשבת מחיצה המתרת דמחיצה המתרת לכהנים ליכנס לביהכ"נ הוי כמו מחיצה המתרת לשמש:
שם ס"ק ד' ומקרי כו' אבל קנה כו'. עי' מחה"ש דדוקא לר"ת דא"צ שיהא ראוי לתשמיש אחר מקרי מלאכתו להיתר אבל לרש"י דבעי' שיהא ראוי לתשמיש אחר להפך בו זיתים הוי כלי שמלאכתו לאיסור ע"ש וצ"ע דבסי' ש"ח ס"ק ט' כתב המג"א דכלי שמלאכתו להיתר ולאיסור הוי ככלי שמלאכתו להיתר א"כ הכא אע"ג דהתקינו להפך בו זיתים מ"מ כיון דנועל בו הוי נמי מלאכתו להיתר כמו לר"ת שכתב רמ"א ה"נ לרש"י הוי מלאכתו לאיסור ולהיתר דמותר:
שם ס"ק י"ב וכוס כו' טור כו'. צ"ע בטור שמהר"ם רוטנבורק אוסר בכוס של פרקים להחזיר אא"כ יהא רפוי והטור מתיר בכל ענין ע"ש וקשה דהא במטה של פרקים מותר בעשוי להיות רפוי א"כ בכוס של פרקי' דאין דרך להדקו ואמאי אוסר מהר"מ והטור שמתיר בכל ענין היינו ע"כ אפילו בדרכה להיות מהודק נמי קשה אמאי מותר וצ"ע שם סעיף ג' צ"ע בעירובין דף ק"א ע"א מיתיבי דלת הנגררת כו' וגבוהים כו' ופי' רש"י אלמא תרוייהו בעינן וצ"ע דהא במתניתין נמי תנן וגבוהים ומתרץ אביי ורבא דמתניתין באין להם ציר א"כ מאי פריך מברייתא הא הבריית' נמי נוכל לאוקמי באין להם ציר וצ"ע על רש"י שפי' אלמא תרוייהו בעינן דהינו ציר וגבוהים מנ"ל דמיירי ביש להם ציר:
שם ופתח העשוי כו'. מה שכתב הרב"י שלא משמע כן מדברי רש"י שכתב דנקט לה משום דאין בעה"ב חושש משמע דה"ה לכל דלת כו' ע"ש ולפענ"ד אפשר דגם רש"י סובר כראב"ד וכרא"ש וכונת רש"י דלהכי נקט הדלת שבמוקצה ולא נקט במתניתין דלת שאין משתמשין בו תדיר משום דלת שבמוקצה ידוע שאין משתמשין בו תדיר להכי תנא דלת שבמוקצה אבל במקום שמשתמשין בו תדיר גם רש"י מתיר וסובר כראב"ד ורא"ש: