דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שטז
מג"א ס"ק ו' לפענ"ד צ"ע ברש"י במתניתין ד' ק"ז ע"א שפי' שלא לצורך פטור דאין במינו ניצוד ור"ש היא דהוי מלאכה שא"צ לגופי' ע"ש וקשה כיון דאין במינו ניצוד לא הוי מלאכה כלל ולא דמי' למלאכה שאי"צ לגופה דהוי מלאכה כמו החופר גומא וכדומה:
שם ס"ק ט' פסיק כו' כדאית' בביצה כו'. צ"ע בביצה שם מהו דתימא שלא במינו ניצוד מותר ע"ש וקשה האיך ס"ד דמותר דהא בשבת דף ק"ו ע"ב איתא וחכמים אומרים שאין במינו ניצוד פטור ובשבת דף ג' ודף ק"ז אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור חוץ מתלת וצריך לומר כמו שכתבו תוס' בשבת דף ג' ע"א ד"ה בר כו' דלא חשיב שמואל רק פטורים השנויים במשנה ע"ש אבל בברייתא ובגמ' יש הרבה פטור ומותר:
שם ס"ק י"א והלך כו' ותימא דאטו כו'. נראה מדברי המג"א אפי' אם התרנגולת ניצוד בשבת שנועל הדלת ואח"כ נפתחה הדלת מותר לסתום הדלת כמו במתניתין דהראשון חייב שניצוד על ידו ואח"כ כשהלך הראשון הי' יכול הצבי לצאת אפ"ה השני פטור וקצת קשה בגמ' שם דף ק"ז ע"א נכנסה לו צפור תחת כנפיו יושב ומשמרו ופי' רש"י ואין צריך לפתוח לו חלון ע"ש וזה פשיטא דא"צ לפתוח החלון והו"ל לרש"י לומר רבותא דאם אחר שנכנסה תחת כנפיו וכבר ניצוד דאם נפתח החלון וצפור יוכל לצאת דמותר לסתום החלון ועוד צ"ע לדברי מג"א דעיקר הרבותא במתניתין במה שמוסיף שמירה מאי פריך בגמ' שם על רב נכנסה לו צפור כו' ממתניתין הראשון חייב והשני פטור אבל אסור דילמא במתניתין דמוסיף שמירה פטור אבל אסור אבל בנכנסה צפור שיושב ומשמרו דאין מוסיף שמירה מותר לגמרי: שם כתב מ"מ כו'. לא אוכל להבין דברי המ"מ שם שכתב בשם הרמב"ן שפי' המשנה דף ק"ו ע"ב לנועל את ביתו ולא נודע ששם צבי ונמצא שם צבי שמותר לו להעמיד הפתח נעול מפני שקדמה צידה למחשבה ע"ש וצ"ע דמתניתין משמע דהשני פטור לפי כשישב השני כבר ניצוד ע"י הראשון שמלאו לפתח אבל בלא"ה השני חייב וע"ז קאמר במתניתין למה זה דומה לנועל את ביתו כו':
שם ס"ק י"ד הצדן כו' אין דרכן להזיק. ומקשה הגהות רע"א וז"ל אבל שאר שרצים דמזיקין סתמן נצודים בשביל שלא יזיקו וק' האיך כ' להרמב"ם חייב ובס"ק י"ב כתב דלא ישכנו מותר גם להרמב"ם ע"ש ולפענ"ד אפשר דלק"מ דהא דכתב בש"ע דלהרמב"ם חייב ע"כ מיירי דיש במינו ניצוד דהא בסעי' ב' כתב באין במינו ניצוד פטור אפי' צדן לצורך כמו שכתב מג"א שם א"כ אף דלהרמב"ם מלאכה שא"צ לגופה חייב מ"מ לא עדיף מניצודן לצורך דפטור באין במינו ניצוד וע"כ בסעי' ח' דלהרמב"ם חייב מיירי במינו ניצוד ומ"ש מג"א בס"ק י"ב דלהרמב"ם פטור מיירי באין במינו ניצוד כמו שכתב מג"א שם: