דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן שטו
מג"א ס"ק ב' וכן כו' זה פשיטא כו' התה"ד הובא בהרב"י מחמיר בפרוכת יותר מוילון ע"ש:
שם ס"ק ג' אסור כו' ואין נראה לחלק כו' וצ"ע דנר' דיש חילוק בין יו"ט לשבת דבסי' תקי"ד סעי' א' אין מכבין הבקעת אפי' שלא יתעשן הבית כו' ופי' מחה"ש שם בס"ק א' דאע"ג דפסקי' כר"י במכשירי אוכל נפש דא"א לעשותן מעי"ט מותר לעשות ביו"ט מ"מ חכמים החמירו ולא התירו מכשירים שא"א לעשותן מעיו"ט אלא במקום שנראה בעיניהם להקל ע"ש ורש"י בביצה דף כ"ב ע"א ד"ה ר"י כתב שתשמיש מקרי נמי לכם ומותר לר"י לעשות מלאכה בשביל תשמיש בא"א לעשותן בעיו"ט ע"ש א"כ כיון דמצד הדין מותר לעשות בשביל תשמיש רק כבוי לא רצו חכמים להתיר אבל לעשות מחיצה אע"ג דהוי מלאכה ואסור בשבת רצו חכמים להתירו ביו"ט ולכן מותר ביו"ט ואסור בשבת:
שם ס"ק ט' לא יסדר כו' שאין מתכוין כו'. המח"ש מקשה דהוי פסיק רישא ע"ש ואפשר לתרץ דהכא אפי' אם אוחז בידו העליונה נמי נעשה אוהל ואפ"ה מותר א"כ מה שאסר באם יסדר תחתונה תחלה אין הטעם משום פסיק רישא דנעשה אוהל רק שאסור. מפני שעושה כמעשה דחול לעשות אוהל ולא שייך בזה פס"ר ולכך כתבו תוס' שאסור שמתכוין לעשות מה שעושה וצ"ע דלמה שמחלק מג"א בסי' רע"ח ס"ק א' בין פס"ר לבין מלאכה שאצ"ל ע"ש ובמחה"ש והכא דומה למלאכה שאצ"ל דמכוין לעשות אוהל ואין מכוין לתכליתה: שם ס"ק י"א עשיית כו' תשו' רמב"ם כו'. עי' מחה"ש שהרמב"ם השיב דכד ביתד מותר ובמשמרת אסור שלא אסרו חכמים עובדא דחול כ"א שיש לחוש שיעשה מלאכה דאורייתא ע"ש ולפענ"ד זה ג"כ כונת תוס' דף קל"ח ע"א ד"ה אלא כו' דכתבו דבמילי דרבנן שייך לחלק ע"ש והיינו נמי כסברת הרמב"ם כיון דאסור רק מטעם עובדא דחול יש לחלק רק כשיעשה מלאכה דאורייתא דלא כמשמע במחה"ש שהרמב"ם מפרש פי' אחר מה שפירשו תוס':
שם סעיף י"ג בגד כו' משום אוהל כו'. והרב"י כתב בשם הראב"ד והרשב"א דאסור דמיחזי כמשמרת ונר' מדברי הה"מ בפכ"ב מהל' שבת הל' ל"ג דאי אמרינן דמחזי כמשמרת אפי' הכובא מלאה אסור ע"ש: