דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רצח
מג"א ס"ק א' על כו' שאר דברים כו'. לפענ"ד נר' לתרץ דכאן מברכין דאור זה ע"י אדם הראשון כדאית' פסחים דף נ"ד ע"א ולכן מברכין על שחנן לאדם דעת אבל שאר הבריאה הי' ע"י ית' בעצמו ואין מברכין כי טוב שלא נברא משנברא ועוד כיון שה' ית' ברא חושך בלילה ואור הזה מציל מן החושך מברכין כמו שמברכין על האכילה שמציל מן הרעב וכמו מתיר אסורים וסומך נופלים וכדומה:
שם ס"ק ב' עי' מה שכתבתי בסי' תרכ"ד סעי' ד':
שם ס"ק ג' על כו' וצ"ע דבסי' קס"ז וקפ"ז כו' ולא הבנתי דשם יודעים החכמים דברכת שהכל או בריך רחמנא הוי כעין השבח שיש בברכת המוציא או בהזן אבל הכא שב"ה סבר הרבה מאורות איכא בנורא ולכך צריך לומר מאורו ואם אמר מאור מברך רק על חד מאור ונחסר מברכה. שם ס"ק ד' ב' פתילות כו' והקשה בהגמ"ר כו' ואפשר לתרץ דלא רצה לומר דבר שלא שמע מפי רבו וכמו ר"י בן זכאי ור"א בסוכה דף כ"ח ע"א עד שהפציר בו אמר האמת משום דאין מסרבין לגדול:
שם ס"ק ה' בכפות כו' ולא לפשוט האצבעות כו' פי' מחה"ש לפושטן ולראות אחורי אצבעות ג"כ לא ע"ש וק"ק דמג"א מסיק ואח"כ פושטין לצאת ידי שניהם וקשה דהא לדעת ד"מ אין רשאי לפשוט א"כ אין יוצא לדעת ד"מ ואפשר כיון דמתחלה עושה כמ"ש רמ"א רשאי אח"כ לפשוט אצבעות גם לד"מ:. שם סעיף ד' הרב"י כתב שרוב הפוסקים פסקו כרבא ברכות דף נ"ג ע"ב יאותו ממש וכן משמע מכל הפוסקים שבשעת ברכה צריך לראות דבר לאורו וצ"ע על הרב ר"ע מברטנורא ברכות פרק ח' משנה ו' שכתב ולא יהנו ממש אלא שקרוב לו כ"כ שיוכל להנות אם ירצה עכ"ל: