דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רעג
ט"ז ס"ק ב' ואם כו' שלא הזהיר רבה, כו', וצ"ע דרבה דאמר לאביי דילמא מתעקרא שרגא ולא מקדש לכו בבית אכילה ע"ש וצריך לומר דרבה חישב שאביי רוצה לקדש באושפיזא א"כ ע"כ צריך לומר שקודם שקידש רבה אמר לאביי שיכוין לצאת בקידוש רבה ושיאכל כאן כי אחר שקידש רבה ואביי לא מכוון לצאת בקידוש של רבה לא יצא כדאי' בסעיף ו' א"כ אין משם ראי' לדברי ט"ז כי שם ידע אביי קודם קידוש שיאכל שם וע"ש:
שם מג"א ס"ק י"ג ושמע כו' כמ"ש סי' קס"ז כו'. וכן כתב הט"ז בס"ק ג' וצ"ע דשם בסי' קס"ז ס"ק מ"א כתב המג"א דאכילת שבת הוי כשאר ברכת הנהנין דהא המצטער פטור לאכול בשבת אבל הכא כי היכי דיוכל להוציא בברכת בפה"ג או בברכת המוציא של קידוש משום דחובה ה"נ בקידוש על היין הוי חובה לאכול דאין קידוש אלא במקום סעודה ובוודאי גם המצטער חייב לאכול במקום קידוש ואפי' להגאונים בסעיף ה' צריך לשתות כשיעור ולדעת לבוש וב"ח במג"א ס"ק י"ב צריך שישתה כוס אחר א"כ אם אין רוצה לשתות אלא לאכול אחר קידוש הוי האכילה חובה כמו הקידוש ויכול להוציא לחבירו כמו בקידוש:
שם סעיף ז' י"א שאין מקדשין כו'. וקשי' לי בשבת דף כ"ג ע"ב נר ביתו עדיף מקידוש משום שלום בית ע"ש וא"א דאין מקדשין אלא לאור הנר והרב"י כתב בשם הרא"ש דלדעה זו לא יקדש כלל אם אין לו נר א"כ מאי צריך הגמ' לומר משום שלום בית ת"ל דאם יקנה יין לקידוש ולא נר לא יוכל לקדש כלל: